באל שרה אשתו, כמו על, וכן "אל הנער הזה" (ש"א, א, כז)
גובא המלאך בחלום אל אבימלך, בעבור כבוד אברהם, ופה כתוב לקיחה וכן עם פרעה רק על פרעה הביא נגעים גדולים, ועל ביתו, ונגעי אבימלך וביתו לא הי' כן, כי צדיק היה מפרעה
דוטעם הגוי גם צדיק תהרוג, בעד נפשו וביתו וממלכתו, וכן כתוב, ואל תשמע אל דברי חולם החלום המחליף מלה במלה שפי' הגוי איש ובמלת לעם נכרי (שמות כא ח) אאריך מעט:
ולנגוע. ולגעת כמו לנטוע (ישעי' נא טז) ולטעת (קהלת ג ב) וכולם הם שמות פועל:
טמה עשית לנו, בפתח קטן תחת "מה" בעבור אות הגרון. הבא אחריו וכן המשפט:
יבאחותי בת אבי. י"א שהוא כמו אלהי אבי אברהם והנכון בעיני שדחה אבימלך בדברים כפי צורך השעה ובפ' "אנכי עשו בכורך" (בראשית כז יט) אביא הברים:
יגהתעו אותי אלהים. לשון קודש והטעם שהוא נוסע ממקום למקום ולא ידע אנה ילך, וכן "והנה תועה בשדה" (בראשית לז טו) ואין זו התעייה בלב גם כן כתוב "למה תתענו ד'" (ישעי' סג יז):
אמרי לי. בשבילי וכן "ואמר פרעה לבני ישראל" (שמות יד ג):
טזהנה הוא לך כסות עינים. י"א כי הוא רמז אל כהות עיני בנה, וזה דרך דרש והישר בעיני שיהיה כסות עינים מושך עצמו ואחר עמו כמו "אל בקצפך תוכיחני" (תהלים לח ב), ורבים אחרים, והנה הוא לך כמו מכסה עינים בעבור אברהם שהוא בעלך והטעם שלא ישא איש את עיניו אליך גם הוא כסות עינים לכל אשר אתך מהשפחות שהם נשי עבדיו ויהיה וי"ו ונוכחת בפ"א רפה בלשון ישמעאל ובמקרא אלפים כמוהו, כמו "ביום השלישי וישא אברהם את עיניו" (בראשית כב ד) וטעם ונוכחת דברי משה שלא אמרה עוד שרה על אברהם אחי הוא, והנה פי' ואת כל, ועם כל זה נתוכחה שרה, וי"א כי הנה הוא לך על הכסף לקנות מלבוש, ומלת נתתי מושכת עצמה ואחרת עמה, וכן הוא, הנה נתתי אלף כסף לאחיך לקנות לך בו מכסה כמו כסות שיהיה תאוה לעינים ונתתי לכל אשר אתך, ואת כל אשר נתתי לאברהם צאן ובקר ועבדים ושפחות, ויותר נכון להיות פי' כאשר אמרתי כי אברהם הוא כסות עינים לך ולעבדים אשר אתך שהיו לך, גם אשר נתתים גם אני:
ואת כל. ועם כל בני אדם הוא לך כסות עינים
ונוכחת דברי משה ויעמוד טעם הוי"ו במקומו והגאון אמר שהוא מן נוכח ואין דבריו נכוחים:
יזוילדו. שב אל אשת אבימלך ואמהותיו לא אל אבימלך וכן "וישם דמי מלחמה בשלום" (מ"א ב ה) "בעמוד ענן ידבר אליהם" (תהלים צט ז) "אלה בני עדה" (בראשית לו טז) אשר עבדתי אותך בהן" (שם ל כו) "אבי אברהם ואבי נחור ויעבדו" (יהושע כד ב) הלא תראה שהוא מפורש בפסוק השני "כי עצר עצר ד' בעד כל רחם לבית אבימלך", ולא הזכיר אבימלך, והארכתי כל כך בעבור מפרשים שהי' אומרים שהי' עצור לצאת לחוץ,
יחומלת כל רחם טענה עליהם ומלת וַיֵלֵדו לנשים כמו "ויחמו הצאן" (בראשית כט לט):