בלמועד אשר דבר אתו. המלאך ששאל איה שרה אשתך, גם שב אליו כי כן אמר לו
גולא הוסיף השם על שם יצחק ולא החליפו כי הוא צוה לקראו כן:
טמצחק. כי כן מנהג כל נער ותקנא בו בעבור היותו גדול מבנה:
יאאודות: כמו דבר:
ידוחֵמַת מים. כלי ויתכן להיותו מעור או מעץ וכמוהו מְסַפֵח חַמָתְך (חבקוק ב טו) ורבים יתמהו מאברהם, איך גרש בנו, גם שלח בן עם אמו ריקם, ואיה נדבת לבו, והתימה מאלה שיתמהו, כי אברהם עשה ככל אשר צוהו ד', ואלו היה נותן ממון להגר שלא ברצון שרה, לא שמר מצות השם, והנה באחרונה אחרי מות שרה נתן מתנות לבני ישמעאל:
לחם וחמת מים. נתן אל הגר, ושם על שכמה ואמר לה קחי אתך בנך וישלחה ויתכן שנתן לה כסף וזהב ולא פירש הכתוב, ונתן לה לחם ומים שיספיק לה עד באר שבע, כי בגרר היה אברהם, והנה היא הלכה ולא ידעה הדרך ותתע, והנה בנה חלה מחסרון המים, ואחר שלקחתהו בחיקה וראתה שנפשו יוצאה בצמא השליכתו:
טותחת אחד השיחים. האילנים:
טזכמטחוי קשת. בדד ישב, וטעמו ידוע כהשלכת החץ:
כרבה קשת. כמהו "השמיעו אל בבל רבים" (ירמי' נ כט) ואם הם שני שרשים כמו שרר ושרה גם רבה ורבב מגזרת רבה:
קשת. שם התואר, כמו גנב:
הגם הלום. ששם נראה לה המלאך בתחלה בפעם הראשונה:
כגאם תִשְקר לי. מהבנין הקל ואין לו אח:
נכדי. בן בני:
כטמה הנה. לשון נקבות:
לבדנה. עם ה"א והיא לבדה:
ללעדה. כמו לעדות ודע כי מלת שבועה עקרה. שבעה, ובמלת "או השבע שבועה" (במדבר ל, ג) אפרשנה:
לגאשל. אילן גם ויטע לאות: