א(דברים יז ד) וְהֻגַּד לְךָ וְשָׁמַעְתָּ וְדָרַשְׁתָּ הֵיטֵב, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר (דברים יג טו) ״וְדָרַשְׁתָּ וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ הֵיטֵב״ – הֵיטֵב הֵיטֵב לִגְזֵרָה שָׁוָה. מְלַמֵּד שֶׁבּוֹדְקִים אוֹתוֹ בְּשֶׁבַע חֲקִירוֹת. אֵין לִי אֶלָּא חֲקִירוֹת, בְּדִיקוֹת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: וְהִנֵּה אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר.
באִם סוֹפֵנוּ לְרַבּוֹת בְּדִיקוֹת, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר חֲקִירוֹת? חֲקִירוֹת, אָמַר אֶחָד אֵינִי יוֹדֵעַ – עֵדוּתָם בְּטֵלָה. בְּדִיקוֹת, אָמַר אֶחָד אֵינִי יוֹדֵעַ, וַאֲפִלּוּ שְׁנַיִם אוֹמְרִים אֵין אָנוּ יוֹדְעִים – עֵדוּתָם קַיֶּמֶת. אֶחָד חֲקִירוֹת וְאֶחָד בְּדִיקוֹת, בִּזְמַן שֶׁמַּכְחִישִׁים זֶה אֶת זֶה – עֵדוּתָם בְּטֵלָה.
גבְּיִשְׂרָאֵל, אֵין לִי אֶלָּא יִשְׂרָאֵל; גֵּרִים וְנָשִׁים וַעֲבָדִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים יז ה): ״וְהוֹצֵאתָ אֶת הָאִישׁ הַהוּא אוֹ אֶת הָאִשָּׁה הַהִיא״.
ד(דברים יז ה) אֶל שְׁעָרֶיךָ, שׁוֹמֵעַ אֲנִי שַׁעַר שֶׁנִּמְצְאוּ בוֹ וְשַׁעַר שֶׁנִּדּוֹנוּ בוֹ! תַּלְמוּד לוֹמַר: ״שְׁעָרֶיךָ״ ״שְׁעָרֶיךָ״ לִגְזֵרָה שָׁוָה; נֶאֱמַר כָּאן שְׁעָרֶיךָ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (דברים יז ב) שְׁעָרֶיךָ, מַה שְׁעָרֶיךָ הָאָמוּר לְהַלָּן – שַׁעַר שֶׁנִּמְצְאוּ בוֹ וְלֹא שַׁעַר שֶׁנִּדּוֹנוּ בוֹ, אַף שְׁעָרֶיךָ הָאָמוּר כָּאן – שַׁעַר שֶׁנִּמְצְאוּ בוֹ וְלֹא שַׁעַר שֶׁנִּדּוֹנוּ בוֹ.
ההַהוּא וְלֹא אָנוּס, וְלֹא שׁוֹגֵג, וְלֹא מֻטְעֶה;
והַהִוא וְלֹא אֲנוּסָה וְלֹא שׁוֹגֶגֶת וְלֹא מוּטְעֵת.
זוּסְקַלְתָּם בָּאֲבָנִים, יָכוֹל בַּאֲבָנִים מְרֻבּוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר (ויקרא כ כז): ״בָּאֶבֶן״. אִי בָּאֶבֶן, יָכוֹל בְּאֶבֶן אַחַת? תַּלְמוּד לוֹמַר: בָּאֲבָנִים, אֱמֹר מֵעַתָּה: לֹא מֵת בָּרִאשׁוֹנָה – יָמוּת בַּשְּׁנִיָּה.