א(דברים טו ד) אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר (דברים טו יא) ״כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ״! בִּזְמַן שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם – אֶבְיוֹנִים בַּאֲחֵרִים, וּכְשֶׁאֵין אַתֶּם עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם – אֶבְיוֹנִים בָּכֶם.
בכִּי בָרֵךְ יְבָרֶכְךָ ה׳ בָּאָרֶץ, מַגִּיד שֶׁאֵין בְּרָכָה תְּלוּיָה אֶלָּא בָּאָרֶץ.
גאֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לְרִשְׁתָּהּ, בִּשְׂכַר שֶׁתִּירַשׁ – תִּכְבֹּשׁ.