א(דברים טו יא) כִּי לֹא יֶחְדַּל אֶבְיוֹן מִקֶּרֶב הָאָרֶץ, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר (דברים טו ד) ״אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן״. כֵּיצַד נִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְתוּבִים הַלָּלוּ? בִּזְמַן שֶׁאַתֶּם עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם – אֶבְיוֹנִים בַּאֲחֵרִים, וּכְשֶׁאֵין אַתֶּם עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם – אֶבְיוֹנִים בָּכֶם.
בעַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר, ״עַל כֵּן״ – מִפְּנֵי כֵן. אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר – עֵצָה טוֹבָה אֲנִי נוֹתֵן לְךָ מִטּוֹבָתְךָ.
גפָּתוֹחַ תִּפְתַּח אֶת יָדְךָ לְאָחִיךָ לַעֲנִיֶּךָ וּלְאֶבְיוֹנְךָ, לָמָּה נֶאֶמְרוּ כֻלָּם? הָרָאוּי לִתֵּן לוֹ פַּת – נוֹתְנִים לוֹ פַּת. עִיסָּה – נוֹתְנִים לוֹ עִיסָּה. מָעָה – נוֹתְנִים לוֹ מָעָה. לְהַאֲכִילוֹ בְּתוֹךְ פִּיו – מַאֲכִילִים אוֹתוֹ בְּתוֹךְ פִּיו.
ד(דברים טו יב) כִּי יִמָּכֵר לְךָ, מִנַּיִן כְּשֶׁאַתָּה קוֹנֶה לֹא תְּהֵא קוֹנֶה אֶלָּא עֶבֶד עִבְרִי? תַּלְמוּד לוֹמַר (שמות כא ב): ״כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי״. מִנַּיִן כְּשֶׁהוּא נִמְכָּר, אֵינוֹ נִמְכָּר אֶלָּא לְךָ? תַּלְמוּד לוֹמַר (ויקרא כה לט): ״וְנִמְכַּר לָךְ״. מִנַּיִן כְּשֶׁבֵּית דִּין מוֹכְרִים אוֹתוֹ, אֵין מוֹכְרִים אוֹתוֹ אֶלָּא לְךָ? תַּלְמוּד לוֹמַר: כִּי יִמָּכֵר לְךָ.
האָחִיךָ הָעִבְרִי אוֹ הָעִבְרִיָּה, יֵשׁ בָּעִבְרִי מַה שֶּׁאֵין בָּעִבְרִיָּה וּבָעִבְרִיָּה מַה שֶּׁאֵין בָּעִבְרִי. עִבְרִי יוֹצֵא בְּשָׁנִים וּבְיוֹבֵל וּבְגֵרְעוֹן כֶּסֶף, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בָּעִבְרִיָּה. עִבְרִיָּה יוֹצְאָה בְּסִימָנִים, וְאֵינָהּ נִמְכֶּרֶת וְנִשְׁנֵית, וּמַפְדִּים אוֹתָהּ עַל כָּרְחָהּ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן בָּעִבְרִי. הָא לְפִי שֶׁיֵּשׁ בָּעִבְרִי מַה שֶּׁאֵין בָּעִבְרִיָּה, וּבָעִבְרִיָּה מַה שֶּׁאֵין בָּעִבְרִי צָרִיךְ לוֹמַר בָּעִבְרִי וְצָרִיךְ לוֹמַר בָּעִבְרִיָּה.
ווַעֲבָדְךָ שֵׁשׁ שָׁנִים – אַף אֶת הַבֵּן. יָכוֹל אַף אֶת הַיּוֹרֵשׁ? תַּלְמוּד לוֹמַר (שמות כא ב): ״שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד״ – מִי לְחָשְׁךָ לְהָבִיא אֶת הַבֵּן וּלְהוֹצִיא אֶת הַיּוֹרֵשׁ? מֵבִיא אֲנִי אֶת הַבֵּן, שֶׁכֵּן קָם תַּחַת אָבִיו לִיעִידָה וְלִשְׂדֵה אֲחֻזָּה, וּמוֹצִיא אֲנִי אֶת הַיּוֹרֵשׁ, שֶׁלֹּא קָם תַּחַת הָאָב לִיעִידָה וְלִשְׂדֵה אֲחֻזָּה.
זבָּרַח וְחָזַר, מִנַּיִן שֶׁמְּשַׁלֵּם לוֹ שָׁנָיו? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד״. חָלָה וְנִתְרַפֵּא, יָכוֹל יַחֲזִיר לוֹ שְׂכַר בַּטָּלָתוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר (שמות כא ב): ״יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם״.