א(דברים טו יז) וְלָקַחְתָּ אֶת הַמַּרְצֵעַ, מִנַּיִן לְרַבּוֹת אֶת הַקּוֹץ וְאֶת הַזְּכוּכִית וְאֶת הַקְּרוּמִית שֶׁל קָנֶה? שֶׁנֶּאֱמַר: וְלָקַחְתָּ, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי בְּרַבִּי יְהוּדָה. רַבִּי אוֹמֵר: מַרְצֵעַ, מַה מַּרְצֵעַ הַמְיֻחָד מִן הַמַּתֶּכֶת – אַף אֵין לִי אֶלָּא מִן הַמַּתֶּכֶת. מִכָּן הָיָה רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת הֲלָכָה עוֹקֶפֶת הַמִּקְרָא. הַתּוֹרָה אָמְרָה (ויקרא יז יג): ״וְשָׁפַךְ אֶת דָּמוֹ וְכִסָּהוּ בֶּעָפָר״, וַהֲלָכָה אָמְרָה: בְּכָל דָּבָר שֶׁמְּגַדֵּל צְמָחִים. הַתּוֹרָה אָמְרָה (דברים כד א): ״וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתוּת״, וַהֲלָכָה אָמְרָה: בְּכָל דָּבָר שֶׁהוּא בְּתָלוּשׁ. הַתּוֹרָה אָמְרָה: בַּמַּרְצֵעַ, וַהֲלָכָה אָמְרָה: בְּכָל דָּבָר. רַבִּי אוֹמֵר (שמות כא ו): ״בַּדֶּלֶת אוֹ בַמְּזוּזָה״ – מְעֻמָּד.
במַרְצֵעַ, זֶה מַרְצֵעַ גָּדוֹל.
גוְלָקַחְתָּ אֶת הַמַּרְצֵעַ, שׁוֹמֵעַ אֲנִי בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר (שמות כא ו): ״וְהִגִּישׁוֹ אֲדֹנָיו אֶל הָאֱלֹהִים״, אֵצֶל הַדַּיָּנִים, שֶׁיִּמָּסֵר בַּמּוֹכְרִים.
דבַּמַּרְצֵעַ – בְּכָל דָּבָר שֶׁהוּא רוֹשֵׁם.
האָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר: וַהֲלֹא יוּדָן בְּרַבִּי הָיָה דוֹרֵשׁ שֶׁאֵין רוֹצְעִים אֶלָּא בְמִילָת, וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין כֹּהֵן נִרְצָע, שֶׁמָּא נַעֲשֶׂה בַּעַל מוּם. אִם בְּמִילָת הוּא נִרְצָע, הֵיאַךְ נַעֲשֶׂה בַּעַל מוּם? אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁאֵין רוֹצְעִים אֶלָּא בַּגָּבוֹהַּ שֶׁבָּאֹזֶן. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אַף מִן הַסְּחוּס; שֶׁהָיָה רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אֵין כֹּהֵן נִרְצָע.
ואָזְנוֹ, נֶאֱמַר כָּאן אָזְנוֹ, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (ויקרא יד יד) אָזְנוֹ, מָה אָזְנוֹ הָאָמוּר לְהַלָּן יְמָנִית, אַף אָזְנוֹ הָאָמוּר כָּאן יְמָנִית, בַּגָּבוֹהַּ שֶׁבָּאוֹזֶן.
זבְּאָזְנוֹ וּבַדֶּלֶת, יָכוֹל בְּצַד אָזְנוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: בְּאָזְנוֹ וּבַדֶּלֶת, מַגִּיד שֶׁנּוֹתֵן בָּאֹזֶן עַד שֶׁמַּגִּיעַ לַדֶּלֶת.
חוְהָיָה לְךָ עֶבֶד עוֹלָם, כָּל יְמֵי עוֹלָמוֹ שֶׁל אָדוֹן, אֲפִלּוּ נִמְכַּר שְׁלֹשִׁים שָׁנָה וְאַרְבָּעִים שָׁנָה לִפְנֵי הַיּוֹבֵל. מִכָּן אַתָּה אוֹמֵר: עֶבֶד עִבְרִי עוֹבֵד אֶת הַבֵּן וְאֵינוֹ עוֹבֵד אֶת הַבַּת, נִרְצָע – לֹא אֶת הַבֵּן וְלֹא אֶת הַבַּת. מִנַּיִן לִתֵּן אֶת הָאָמוּר כָּאן לְהַלָּן וְאֶת הָאָמוּר לְהַלָּן כָּאן? – תַּלְמוּד לוֹמַר (שמות כא ו) עוֹלָם עוֹלָם לִגְזֵרָה שָׁוָה.
טוְאַף לַאֲמָתְךָ תַּעֲשֶׂה כֵּן – לְהַעֲנִיק. יָכוֹל אַף לָרְצִיעָה? תַּלְמוּד לוֹמַר (שמות כא ה): ״וְאִם אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד״, הָעֶבֶד וְלֹא הָאָמָה.