א(דברים טז א) וְעָשִׂיתָ פֶּסַח, שֶׁתְּהֵא עֲשִׂיָּתוֹ לְשֵׁם פֶּסַח; שֶׁאִם שְׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ – פָּסוּל.
באֵין לִי אֶלָּא שְׁחִיטָתוֹ; מִנַּיִן לְרַבּוֹת קִבּוּל דָּמוֹ וּזְרִיקַת דָּמוֹ? תַּלְמוּד לוֹמַר: וְעָשִׂיתָ. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה צְלִיָּתוֹ וַהֲדָחַת קְרָבָיו? תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים טז ב): ״וְזָבַחְתָּ״. זְבִיחָה בִּכְלָל הָיְתָה, וְלָמָּה יָצְאָה? לְהַקִּישׁ אֵלֶיהָ: מָה זְבִיחָה מְיֻחֶדֶת, שֶׁהִיא לְשֵׁם עֲבוֹדָה – יָצְאוּ אֵלּוּ, שֶׁאֵינָן לְשֵׁם עֲבוֹדָה.
גלַה׳ אֱלֹהֶיךָ – לַשֵּׁם הַמְיֻחָד.
דכִּי בְּחֹדֶשׁ הָאָבִיב – חֹדֶשׁ שֶׁהוּא כָּשֵׁר: לֹא חַם וְלֹא צוֹנֵן, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים סח ז): ״אֱלֹהִים מוֹשִׁיב יְחִידִים בַּיְתָה מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת״.
ההוֹצִיאֲךָ אֱלֹהֶיךָ מִמִּצְרַיִם לָיְלָה, וְכִי בַלַּיְלָה יָצְאוּ? וַהֲלֹא לֹא יָצְאוּ אֶלָּא בַּיּוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר לג ג): ״מִמָּחֳרַת הַפֶּסַח״! אֶלָּא מְלַמֵּד שֶׁנִּגְאֲלוּ בַּלַּיְלָה.