א(דברים טז יג) חַג הַסֻּכּוֹת תַּעֲשֶׂה לְךָ שִׁבְעַת יָמִים – לַהֶדְיוֹט, מִנַּיִן אַף לַגָּבוֹהַּ? תַּלְמוּד לוֹמַר (ויקרא כג לד): ״חַג הַסֻּכּוֹת שִׁבְעַת יָמִים לַה׳״
באִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר תַּעֲשֶׂה לְךָ? כָּל זְמַן שֶׁאַתָּה עוֹשֶׂה סֻכָּה – מַעֲלֶה אֲנִי עָלֶיךָ כְּאִלּוּ לַגָּבוֹהַּ אַתָּה עוֹשֶׂה.
גתַּעֲשֶׂה לְךָ – פְּרָט לְסֻכָּה יְשָׁנָה. מִכָּן אַתָּה אוֹמֵר (סוכה פ״א מ״ד): הִדְלָה עָלֶיהָ אֶת הַגֶּפֶן וְאֶת הַדַּלַּעַת וְאֶת הַקִּיסוֹס, וְסִיכֵּךְ עַל גַּבָּן – פְּסוּלָה.
דרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: כְּשֵׁם שֶׁאֵין אָדָם יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג בְּלוּלָבוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, כָּךְ אֵין אָדָם יוֹצֵא יְדֵי חוֹבָתוֹ בְּיוֹם טוֹב הָרִאשׁוֹן שֶׁל חַג בְּסֻכָּתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר תַּעֲשֶׂה לְךָ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בְּלוּלָבוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ אֵינוֹ יוֹצֵא, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כג מ): ״וּלְקַחְתֶּם לָכֶם״ – לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, יוֹצֵא בְּסֻכָּתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כג מב): ״כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת״ – כָּל יִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בְּסֻכָּה אַחַת.
הרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: פֶּסַח וְחַג, שֶׁאֵין עוֹנוֹת מְלָאכָה – עָשָׂה זֶה שִׁבְעָה וְזֶה שְׁמוֹנָה. עֲצֶרֶת, שֶׁהִיא עוֹנַת מְלָאכָה – אֵינָהּ אֶלָּא יוֹם אֶחָד בִּלְבַד; מְלַמֵּד שֶׁחָסַךְ הַכָּתוּב לְיִשְׂרָאֵל.
ובְּאָסְפְּךָ מִגָּרְנְךָ וּמִיִּקְבֶךָ, מַה גֹּרֶן וָיֶקֶב מְיֻחָדִים, שֶׁהֵם גְּדֵלִים עַל מֵי שָׁנָה שֶׁעָבְרָה – יָצְאוּ יְרָקוֹת, שֶׁאֵין גְּדֵלִים עַל מֵי שָׁנָה שֶׁעָבְרָה, דִּבְרֵי רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי.
זרַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: מַה גֹּרֶן וָיֶקֶב מְיֻחָדִים, שֶׁאֵין גְּדֵלִים עַל כָּל מַיִם, לְפִיכָךְ מִתְעַשְּׂרִים לַשָּׁנָה שֶׁעָבְרָה, יָצְאוּ יְרָקוֹת, שֶׁהֵם גְּדֵלִים עַל כָּל מַיִם, לְפִיכָךְ מִתְעַשְּׂרִים לַשָּׁנָה הַבָּאָה.