א(דברים יז א) לֹא תִזְבַּח לַה׳ אֱלֹהֶיךָ שׁוֹר וָשֶׂה, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: יָכוֹל הַשּׁוֹחֵט חַטָּאת בַּדָּרוֹם יְהֵא עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה? תַּלְמוּד לוֹמַר: לֹא תִזְבַּח לַה׳ אֱלֹהֶיךָ שׁוֹר וָשֶׂה אֲשֶׁר יִהְיֶה בוֹ מוּם – עַל מוּם עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, וְאֵין הַשּׁוֹחֵט חַטָּאת בַּדָּרוֹם עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אַף הַשּׁוֹחֵט חַטָּאת בַּדָּרוֹם עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה.
ביָכוֹל הַמַּקְדִּים קָדָשִׁים זֶה לָזֶה, עוֹלָה לְחַטָּאת, פֶּסַח לְתָמִיד, מוּסָפִים לִתְמִידִים – יְהֵא עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה? תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים יב יז): ״לֹא תוּכַל לֶאֱכֹל בִּשְׁעָרֶיךָ מַעְשַׂר דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ״; (דברים טז ה) ״לֹא תוּכַל לִזְבֹּחַ אֶת הַפֶּסַח בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֶיךָ״; לֹא תִזְבַּח לַה׳ אֱלֹהֶיךָ שׁוֹר וָשֶׂה אֲשֶׁר יִהְיֶה בוֹ מוּם – עַל אֵלּוּ עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, וְאֵין מַקְדִּים קָדָשִׁים זֶה לָזֶה עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה.
גאֲשֶׁר יִהְיֶה בּוֹ מוּם, אֵין לִי אֶלָּא שֶׁנּוֹלַד תָּם וְנַעֲשָׂה בַּעַל מוּם, נוֹלַד בַּעַל מוּם מִמְּעֵי אִמּוֹ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: כֹּל דָּבָר רָע.
דמִנַּיִן בַּעַל גָּרָב, בַּעַל יַבֶּלֶת וּבַעַל חֲזָזִית? תַּלְמוּד לוֹמַר: מוּם כֹּל דָּבָר רָע. מִנַּיִן לְזָקֵן וְחוֹלֶה וּמְזֹהָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: שׁוֹר וָשֶׂה... כֹּל דָּבָר רָע.
המִנַּיִן לַקֳּדָשִׁים שֶׁשְּׁחָטָם חוּץ לִזְמַנָּם וְחוּץ לִמְקוֹמָם, שֶׁעוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה? תַּלְמוּד לוֹמַר: דָּבָר, שֶׁתָּלוּי בְּדָבָר.
ומִנַּיִן לְרוֹבֵעַ וְנִרְבָּע וּמוּקְצֶה וְנֶעֱבָד? תַּלְמוּד לוֹמַר: תּוֹעֲבַת ה׳ אֱלֹהֶיךָ הוּא. מִנַּיִן לְאֶתְנָן וּמְחִיר וְכִלְאַיִם וּטְרֵפָה וְיוֹצֵא דֹפֶן? תַּלְמוּד לוֹמַר: כִּי תוֹעֲבַת. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: הִיא תּוֹעֵבָה וְאֵין הַוָּלָד תּוֹעֵבָה.
זרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בְּרוֹבֵעַ וְנִרְבָּע שֶׁהֵם פְּסוּלִים בִּבְהֵמָה, יָכוֹל אַף בָּאָדָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: הוּא; בַּזֶּבַח דִּבַּרְתִּי, וְלֹא דִּבַּרְתִּי בַּזּוֹבֵחַ.