א(דברים יד כב) עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ הַיּוֹצֵא הַשָּׂדֶה שָׁנָה שָׁנָה, מְלַמֵּד שֶׁאֵין מְעַשְּׂרִים אוֹתוֹ מִשָּׁנָה לַחֲבֶרְתָּהּ.
באֵין לִי אֶלָּא מַעֲשֵׂר שֵׁנִי, שֶׁבּוֹ דִּבֵּר הַכָּתוּב. מִנַּיִן לְרַבּוֹת שְׁאָר מַעַשְׂרוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר.
גמִנַּיִן לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה שֶׁאֵין מְעַשְּׂרִים אוֹתָהּ מִשָּׁנָה לַחֲבֶרְתָּהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר אֵת כָּל תְּבוּאַת זַרְעֶךָ הַיֹּצֵא הַשָּׂדֶה שָׁנָה שָׁנָה.
דרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אוֹמֵר מִשּׁוּם רַבִּי שִׁמְעוֹן: מִנַּיִן לְמַעְשַׂר בְּהֵמָה שֶׁהוּא בַּעֲמוֹד וְעַשֵּׂר? תַּלְמוּד לוֹמַר: עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר.
היָכוֹל דָּבָר שֶׁגִּדּוּלוֹ מִן הָאָרֶץ, כְּגוֹן סָטִיס וְקוֹצָה, יְהֵא חַיָּב בְּמַעֲשֵׂר? תַּלְמוּד לוֹמַר: עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר וְאָכַלְתָּ,
ויָכוֹל אַף דְּבַשׁ וְחָלָב? תַּלְמוּד לוֹמַר: הַיּוֹצֵא הַשָּׂדֶה שָׁנָה שָׁנָה. אֱמֹר מֵעַתָּה: דָּבָר הַיּוֹצֵא מֵרְשׁוּת שָׂדֶה.
זמִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר ״וְאָכַלְתָּ לִפְנֵי ה׳ אֱלֹהֶיךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם מַעְשַׂר דְּגָנְךָ תִּירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ״, יָכוֹל אֵין לְחַיֵּב אֶלָּא דָּגָן תִּירוֹשׁ וְיִצְהָר? מִנַּיִן לְרַבּוֹת שְׁאָר פֵּרוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: תְּבוּאַת זַרְעֶךָ.
חיֹאמַר זֶה, שֶׁאִלּוּ כֵן הָיִיתִי אוֹמֵר: מַה תְּבוּאָה מְיֻחֶדֶת, שֶׁמַּכְנִיסָהּ לְקִיּוּם וְדַרְכָּהּ לְהֵאָכֵל כְּמוֹת שֶׁהִיא – אַף אֲנִי אֵינִי מְרַבֶּה אֶלָּא כַּיּוֹצֵא בָהּ. אֶת מָה אֲנִי מְרַבֶּה? אֶת הָאוֹרֶז וְאֶת הַדּוֹחַן וְאֶת הַפְּרָגִים וְהַשּׁוּמְשְׁמִים. מִנַּיִן לְרַבּוֹת שְׁאָר קִטְנִיּוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר.
טמְרַבֶּה אֲנִי אֶת הַקִּטְנִיּוֹת שֶׁדַּרְכָּן לְהֵאָכֵל כְּמוֹת שֶׁהֵן, וַעֲדַיִן לֹא אֲרַבֶּה אֶת הַתּוּרְמוֹס וְאֶת הַחַרְדָּל, שֶׁאֵין דַּרְכָּם לְהֵאָכֵל כְּמוֹת שֶׁהֵם? תַּלְמוּד לוֹמַר: עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר. יָכוֹל אַפְעַלְפִּי שֶׁלֹּא הִשְׁרִישׁוּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: וְאָכַלְתָּ,
ימִנַּיִן לְרַבּוֹת יְרָקוֹת לַמַּעַשְׂרוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר (ויקרא כז ל): ״וְכָל מַעְשַׂר הָאָרֶץ״.
יא(ויקרא כז ל) ״מִזֶּרַע הָאָרֶץ״ – לְרַבּוֹת שׁוּם, שַׁחֲלַיִם וְגַרְגִּיר. יָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה לֶפֶת וּצְנוֹנוֹת וְזֵרְעוֹנֵי גִנָּה שֶׁאֵין נֶאֱכָלִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מִזֶּרַע הָאָרֶץ״, וְלֹא כָּל זֶרַע הָאָרֶץ.
יב(ויקרא כז ל) ״מִפְּרִי הָעֵץ״ – לְרַבּוֹת פֵּרוֹת הָאִילָן.
יגיָכוֹל שֶׁאֲנִי מְרַבֶּה חָרוּבֵי שִׁקְמָה וְחָרוּבֵי צַלְמוֹנָה וְחָרוּבֵי גְדוֹרָה, שֶׁאֵין נֶאֱכָלִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״מִפְּרִי הָעֵץ״ וְלֹא כָּל פְּרִי הָעֵץ.
ידמִנַּיִן שֶׁאָדָם מְעַשֵּׂר אֶת שֶׁאוֹכֵל? תַּלְמוּד לוֹמַר: עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר.
טויָכוֹל אַפְעַלְפִּי שֶׁלֹּא נִגְמְרָה מְלַאכְתּוֹ בַּשָּׂדֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר יח כז): ״כַּדָּגָן מִן הַגֹּרֶן״, וַהֲרֵי הוּא בַּשָּׂדֶה (במדבר יח כז), ״וְכַמְלֵאָה מִן הַיָּקֶב״, עַד שֶׁהִיא בַּיֶּקֶב.
טזיָכוֹל יְהֵא אָדָם אוֹכֵל עֲרַי בַּשָּׂדֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר: עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר.
יזמִנַּיִן שֶׁזּוֹרֵעַ? תַּלְמוּד לוֹמַר: הַיֹּצֵא הַשָּׂדֶה.
יחמִנַּיִן שֶׁכּוֹנֵס? תַּלְמוּד לוֹמַר: תְּבוּאַת זַרְעֶךָ.
יטאָמְרוּ: חָרְבוּ חֲנֻיּוֹת בְּנֵי חָנָן שָׁלֹשׁ שָׁנִים קֹדֶם לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהָיוּ מוֹצִיאִים פֵּרוֹתֵיהֶם מִידֵי מַעַשְׂרוֹת, שֶׁהָיוּ דּוֹרְשִׁים לוֹמַר ״עַשֵּׂר תְּעַשֵּׂר וְאָכַלְתָּ״ – וְלֹא מוֹכֵר; ״תְּבוּאַת זַרְעֶךָ״ – וְלֹא לוֹקֵחַ.