א(דברים טז ד) לֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר, רוֹאֶה אַתָּה לַאֲחֵרִים; לֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר, רוֹאֶה אַתָּה לַגָּבוֹהַּ; לֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר, רוֹאֶה אַתָּה בַּפְּלַטְיָא.
בלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר, בַּטֵּל בְּלִבְּךָ! מִכָּאן אָמְרוּ (פסחים ג ז): הַהוֹלֵךְ לִשְׁחוֹט אֶת פִּסְחוֹ וְלָמוּל אֶת בְּנוֹ, וְנִזְכַּר שֶׁיֵּשׁ לוֹ חָמֵץ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ – אִם יָכוֹל לַחֲזוֹר וּלְבַעֵר וְלַחֲזוֹר לְמִצְוָתוֹ – יַחֲזוֹר; וְאִם לָאו – יְבַטֵּל בְּלִבּוֹ.
ג(שמות יג ז) ״לֹא יֵרָאֶה לְךָ חָמֵץ וְלֹא יֵרָאֶה לְךָ שְׂאֹר״ – זֶהוּ חִלּוּק שֶׁבֵּין בֵּית שַׁמַּיי לְבֵית הִלֵּל (ביצה פ״א מ״א) שֶׁבֵּית שַׁמַּיי אוֹמְרִים: שְׂאוֹר כַּזַּיִת וְחָמֵץ כַּכּוֹתֶבֶת, וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: זֶה וָזֶה כַּזַּיִת.
דוְלֹא יָלִין מִן הַבָּשָׂר אֲשֶׁר תִּזְבַּח בָּעֶרֶב, אֵיזוֹ זְבִיחָה אַתָּה זוֹבֵחַ עַל מְנָת לֶאֱכוֹל לָעֶרֶב? הֱוֵי אוֹמֵר זֶה הַפֶּסַח.
הבַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לַבֹּקֶר, לְבָקְרוֹ שֶׁל שְׁלִישִׁי אוֹ יָכוֹל לְבָקְרוֹ שֶׁל שֵׁנִי? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״נֶדֶר״, (ויקרא ז טז) ״אִם נֶדֶר״; ״נְדָבָה״, (ויקרא ז טז) ״אוֹ נְדָבָה״, לְרַבּוֹת חֲגִיגָה הַבָּאָה עִם הַפֶּסַח, שֶׁתֵּאָכֵל לִשְׁנֵי יָמִים. הָא מָה אֲנִי מְקַיֵּם לַבֹּקֶר? לְבָקְרוֹ שֶׁל שְׁלִישִׁי.