א(דברים יז ב) כִּי יִמָּצֵא – בְּעֵדִים. מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר לְהַלָּן (דברים יט טו) ״עַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים אוֹ עַל פִּי שְׁלֹשָׁה עֵדִים יָקוּם דָּבָר״ זֶה בִּנְיַן אָב, שֶׁכָל מָקוֹם שֶׁנֶּאֱמַר ״יִמָּצֵא״ – בִּשְׁנֵי עֵדִים וּבִשְׁלֹשָׁה עֵדִים.
בבְּקִרְבְּךָ בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יז ה) ״וְהוֹצֵאתָ אֶת הָאִישׁ הַהוּא אוֹ אֶת הָאִשָּׁה הַהִיא אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת הַדָּבָר הָרָע הַזֶּה אֶל שְׁעָרֶיךָ״, שׁוֹמֵעַ אֲנִי שַׁעַר שֶׁנִּמְצְאוּ בוֹ – וְשַׁעַר שֶׁנִּדּוֹנוּ בוֹ! תַּלְמוּד לוֹמַר: ״שְׁעָרֶיךָ״ ״שְׁעָרֶיךָ״ לִגְזֵרָה שָׁוָה, מַה ״שְׁעָרֶיךָ״ הָאָמוּר לְהַלָּן – שַׁעַר שֶׁנִּמְצְאוּ בוֹ וְלֹא שַׁעַר שֶׁנִּדּוֹנוּ בוֹ, אַף ״שְׁעָרֶיךָ״ הָאָמוּר כָּאן – שַׁעַר שֶׁנִּמְצְאוּ בוֹ וְלֹא שַׁעַר שֶׁנִּדּוֹנוּ בוֹ.
גלְפִי שֶׁמָּצִינוּ שֶׁהַנִּדָּחִים בְּסַיִף, יָכוֹל אַף הַמַּדִּיחִים? תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים יז ה): ״אֶת הָאִישׁ אוֹ אֶת הָאִשָּׁה וּסְקַלְתָּם בָּאֲבָנִים וָמֵתוּ״.
דלְפִי שֶׁמָּצִינוּ שֶׁאֵין עוֹשִׂים עִיר הַנִּדַּחַת לֹא עַל פִּי אֶחָד וְלֹא עַל פִּי אִשָּׁה, יָכוֹל יְהוּ פְּטוּרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: אִישׁ אוֹ אִשָּׁה.
האֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֶת הָרַע בְּעֵינֵי ה׳ אֱלֹהֶיךָ לַעֲבֹר בְּרִיתוֹ, קָרוּי חֲמִשָּׁה שֵׁמוֹת: חֵרֶם, תּוֹעֵבָה, שָׂנאוּי, מְשֻׁקָּץ וְעָוֶל, וְהַמָּקוֹם קָרָא לוֹ חֲמִשָּׁה שֵׁמוֹת: רַע, וּמֵפֵר בְּרִית, מְנָאֵץ, מַכְעִיס, וּמַמְרֶה, וְגוֹרֵם חֲמִשָּׁה דְבָרִים: מְטַמֵּא אֶת הָאָרֶץ, וּמְחַלֵּל אֶת הַשֵּׁם, וּמְסַלֵּק אֶת הַשְּׁכִינָה, וּמַפִּיל אֶת יִשְׂרָאֵל בַּחֶרֶב, וּמַגְלֶה אוֹתָם מֵאַרְצָם.
ואֵין לִי אֶלָּא זֶה בִּלְבַד, עוֹבֵד מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים יז ג): ״וַיֵּלֶךְ וַיַּעֲבֹד אֱלֹהִים אֲחֵרִים״, מִנַּיִן אַף הַמִּשְׁתַּחֲוֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וַיִּשְׁתַּחוּ לָהֶם וְלַשֶּׁמֶשׁ אוֹ לַיָּרֵחַ אוֹ לְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי״.
ז(דברים כח יד) לְעָבְדָם – לְהָבִיא אֶת הַמְשַׁתֵּף.
חרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד יט) ״אֲשֶׁר חָלַק ה׳ אֱלֹהֶיךָ אוֹתָם לְכָל הָעַמִּים״ יָכוֹל שֶׁחֲלָקָם לָאֻמּוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים כט כה): ״אֱלֹהִים אֲשֶׁר לֹא יְדָעוּם וְלֹא חָלַק לָהֶם״.
טרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֶלְעָזָר בְּנִי אוֹמֵר בּוֹ שְׁלֹשָׁה דְבָרִים (ירמיה יט ה): ״אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי״ – בַּתּוֹרָה, ״וְלֹא דִבַּרְתִּי״ – בַּעֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, ״וְלֹא עָלְתָה עַל לִבִּי״ – שֶׁיַּקְרִיב אָדָם אֶת בְּנוֹ עַל גַּב הַמִּזְבֵּחַ.
יאֲחֵרִים אוֹמְרִים: ״אֲשֶׁר לֹא צִוִּיתִי״ – עַל יִפְתָּח, ״וְלֹא דִבַּרְתִּי״ – עַל מֵישַׁע מֶלֶךְ מוֹאָב, ״וְלֹא עָלְתָה עַל לִבִּי״ – שֶׁיַּקְרִיב אַבְרָהָם בְּנוֹ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ.