א(דברים טז ה) לֹא תוּכַל לִזְבֹּחַ אֶת הַפָּסַח בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מִנַּיִן לַשּׁוֹחֵט אֶת הַפֶּסַח עַל הַיָּחִיד, שֶׁעוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה? תַּלְמוּד לוֹמַר: לֹא תוּכַל לִזְבֹּחַ אֶת הַפָּסַח בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ.
ברַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: פְּעָמִים שֶׁהוּא אֶחָד וְשׁוֹחֲטִים אוֹתוֹ עָלָיו, פְּעָמִים שֶׁהֵם עֲשָׂרָה וְאֵין שׁוֹחֲטִים אוֹתוֹ עֲלֵיהֶם. הָא כֵּיצַד? אֶחָד וְיָכוֹל לְאָכְלוֹ – שׁוֹחֲטִים אוֹתוֹ עָלָיו; עֲשָׂרָה וְאֵין יְכוֹלִים לְאָכְלוֹ – אֵין שׁוֹחֲטִים אוֹתוֹ עֲלֵיהֶם, שֶׁלֹּא יָבִיאוּ אֶת הַפֶּסַח לִידֵי פְסוּל.
גרַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן מַתִּתְיָה אוֹמֵר: לְפִי שֶׁמָּצִינוּ שֶׁהַצִּבּוּר עוֹשִׂים פֶּסַח בְּטֻמְאָה בִּזְמַן שֶׁרֻבָּם טְמֵאִים, יָכוֹל יְהֵא יָחִיד מַכְרִיעַ? תַּלְמוּד לוֹמַר: לֹא תוּכַל לִזְבֹּחַ אֶת הַפָּסַח בְּאַחַד.
דרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: הַשּׁוֹחֵט אֶת הַפֶּסַח עַל הַיָּחִיד בְּבָמַת יָחִיד בִּשְׁעַת אִסּוּר הַבָּמָה עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה. יָכוֹל אַף בִּשְׁעַת הֶתֵּר הַבָּמָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: בְּאַחַד שְׁעָרֶיךָ, בְּשָׁעָה שֶׁיִּשְׂרָאֵל מְכֻנָּסִים בְּמָקוֹם אֶחָד בִּשְׁעַת אִסּוּר הַבָּמָה, וְלֹא בִּשְׁעַת הֶתֵּר הַבָּמָה.