א(דברים יד יא) כָּל צִפּוֹר טְהוֹרָה תֹּאכֵלוּ, מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא יד ד) ״וְצִוָּה הַכֹּהֵן וְלָקַח לַמִּטַּהֵר שְׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהוֹרוֹת״, יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁשְּׁחוּטָה אֲסוּרָה כָּךְ מְשֻׁלַּחַת אֲסוּרָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״כָּל צִפּוֹר טְהוֹרָה תֹּאכֵלוּ״.
באוֹ כְּשֵׁם שֶׁמְּשֻׁלַּחַת מֻתֶּרֶת כָּךְ שְׁחוּטָה תְּהֵא מֻתֶּרֶת? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְזֶה אֲשֶׁר לֹא תֹאכְלוּ מֵהֶם״ (דברים יד יב).
גהַנֶּשֶׁר וְהַפֶּרֶס וְהָעָזְנִיָּה, רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן נֶשֶׁר וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (ויקרא יא יג) נֶשֶׁר. מַה נֶּשֶׁר הָאָמוּר לְהַלָּן, עָשָׂה כָּל הָאֲמוּרִים עִם הַנֶּשֶׁר בְּבַל תַּאֲכִיל וּבְבַל תֹּאכַל, אַף נֶשֶׁר הָאָמוּר כָּאן, נַעֲשָׂה כָּל הָאֲמוּרִים עִם הַנֶּשֶׁר בְּבַל תַּאֲכִיל וּבְבַל תֹּאכַל.
דרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן (דברים יד יג) ״אַיָּה״ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (ויקרא יא יד) ״אַיָּה״, מָה אַיָּה הָאָמוּר כָּאן, עָשָׂה אֶת הָרָאָה מִין אַיָּה – אַף אַיָּה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן, נַעֲשָׂה אֶת הָרָאָה מִין אַיָּה.
ה(דברים יד יד) עֹרֵב – זֶה עוֹרֵב הַגָּדוֹל, וְאֵת כָּל עֹרֵב – לְהָבִיא אֶת הָעוֹרֵב הָעֲמָקִי וְעוֹרֵב הַבָּא בְּרֹאשׁ יוֹנִים, לְמִינוֹ – לְהָבִיא אֶת הַזַּרְזִיר.
ו[הַנֵּץ – זֶה הַנֵּץ,] כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר ״לְמִינֵהוּ״ – לְהָבִיא אֶת בֶּן הוֹרִיָּה.
ז(דברים יד טו-יז) ״וְאֵת בַּת הַיַּעֲנָה וְגוֹ׳ וְאֶת הַכּוֹס וְגוֹ׳ וְהַקָּאָת וְאֶת הָרָחָם וְאֶת הַשָּׁלָךְ״, מְלַמֵּד שֶׁעוֹף טָהוֹר מְרֻבֶּה מֵעוֹף טָמֵא. בְּכָל מָקוֹם הַכָּתוּב פּוֹרֵט אֶת הַמּוּעָט.
ח(חולין פ״ג מ״ו) סִימָנֵי בְּהֵמָה וְחַיָּה נֶאֶמְרוּ מִן הַתּוֹרָה, סִימָנֵי הָעוֹף לֹא נֶאֶמְרוּ. אָמְרוּ חֲכָמִים: כָּל עוֹף דּוֹרֵס טָמֵא, שֶׁנֶּאֱמַר ״נֶשֶׁר״ – מַה נֶּשֶׁר מְפֹרָשׁ, אֵין לוֹ זֶפֶק וְאֵין לוֹ אֶצְבַּע יְתֵרָה וְאֵין קֻרְקְבָנוֹ נִקְלָף וְדוֹרֵס וְאוֹכֵל – טָמֵא, כָּךְ כָּל שֶׁכַּיּוֹצֵא בוֹ – אָסוּר; שֶׁאֵין כַּיּוֹצֵא בוֹ – מֻתָּר.
ט(דברים יד כ) כָּל עוֹף טָהוֹר תֹּאכֵלוּ – מִצְוַת עֲשֵׂה.
י(דברים יד יט) ״וְכֹל שֶׁרֶץ הָעוֹף טָמֵא הוּא לָכֶם״ – מִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כָּל עוֹף טָהוֹר תֹּאכֵלוּ – אֵלּוּ חֲגָבִים טְהוֹרִים, ״וְכֹל שֶׁרֶץ הָעוֹף טָמֵא הוּא לָכֶם לֹא יֵאָכֵלוּ״ – אֵלּוּ חֲגָבִים טְמֵאִים.