א(דברים יד כט) וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ, יָכוֹל בֵּין חֲסֵרִים וּבֵין שֶׁאֵין חֲסֵרִים? וְאַל תִּתְמַהּ, שֶׁהֲרֵי הוּא אוֹמֵר (דברים כד יז): ״וְלֹא תַחֲבֹל בֶּגֶד אַלְמָנָה״ – בֵּין עֲנִיָּה וּבֵין עֲשִׁירָה! תַּלְמוּד לוֹמַר (ויקרא יט י): ״עָנִי״ – מַה עָנִי חָסֵר אַף כֻּלָּם חֲסֵרִים.
ביָכוֹל בֵּין בְּנֵי בְרִית וּבֵין שֶׁאֵינָם בְּנֵי בְרִית? תַּלְמוּד לוֹמַר: לֵוִי, מָה לֵוִי בֶּן בְּרִית – אַף כֻּלָּם בְּנֵי בְרִית.
גוְאָכְלוּ וְשָׂבֵעוּ – תֵּן לָהֶם כְּדֵי שָׂבְעָם. מִכָּן אָמְרוּ (תוספתא פאה ד ב): אֵין פּוֹחֲתִים לֶעָנִי בַּגֹּרֶן מֵחֲצִי קַב חִטִּים אוֹ קַב שְׂעוֹרִים.
דבִּשְׁעָרֶיךָ – מְלַמֵּד שֶׁאֵין מוֹצִיאִים אוֹתוֹ מִן הָאָרֶץ לְחוּצָה לָאָרֶץ.
האָמְרוּ: מִשְׁפַּחַת בֵּית נַבְלָטָה הָיְתָה בִּירוּשָׁלִַם, וְנָתְנוּ לָהֶם שֵׁשׁ מֵאוֹת כִּכְּרֵי זָהָב, וְלֹא רָצוּ לְהוֹצִיא חוּץ לִירוּשָׁלִַם.