ולבתר שט - למיכל משתיא חמרא ומיא, דכתיב שטו העם ולקטו מיכלא למיכל.
משתיא חמרא ומיא - נסוכא דיין ונסוכא דמים - בהאי ושט עאל ואשתאיב בריאה. אלין שרפים בשלהוביתא דלהון נטלי משתיא ואקרון 'ריאה' בחבורא חדא, ואשתאיב כלא בהון. וכל אלין נטלין כל חד וחד כדקא חזי ליה. ומדחרב בי מקדשא ובטלו הטוחנות כי מעטו - כלהו דאזעירו דיוקנייהו ומזונייהו, ולית יומא דלית ביה מארה.
ארים קליה רבי שמעון ואמר: ווי ירושלם קרתא קדישא, ווי לעמא דכל טבאן אלין אבדין! רברבן גיברין ממנן אזעירו דיוקנייהו! על דא בכו חברייא, אמרו: ווי רבי כד תסתלק מן עלמא! מאן יגלה רזין סתימין עמיקין כאלין דלא אשתמעו מן יומא דשלמה מלכא ועד השתא. זכאה דרא דשמעין מלין אלין, וזכאה דרא דאנת בגוויה! ווי לדרא דישתארון יתמיך מנך!
רעיא מהימנא
פתח רעיא מהימנא ואמר, והא כתיב ושפתותינו שבח כמרחבי רקיע. ושבע רקיעין אינון: וילון, רקיע, שחקים, זבול, מעון, מכון, ערבות.
שחקים - דבהון ריחים דטוחנים מן לצדיקים לעתיד לבא. ואינון אקרון 'שחקים' על שם ושחקת ממנה הדק. ואינון נצח והוד עלייהו אתמר ושחקים יזלו צדק דאיהי שכינתא תתאה.
וילון - דביה מכניס ערבית ומוציא שחרית.
רקיע - איהו יסוד דביה נהרין שמשא וסהרא דאיהו עמודא דאמצעיתא ושכינתא תתאה. הדא הוא דכתיב ויתן אותם אלהים ברקיע השמים להאיר על הארץ. וצדיק אית בין נצח והוד, ועדות בין תפארת ומלכות. נצח והוד - תרין פלגי גופא אינון כגוונא דתרין תאומים, ובגין דא אתקריאו שחקים - תרוויהו כחדא. ו' ו' אינון מן ושט מסטרא דשמאלא ואינון תרין טוחנות מסטרא דימינא ויקח משה את עצמות יוסף עמו. עצמות צדיק, יסוד עלמין, דרגא דיוסף הצדיק. ועלייהו אתמר את קרבני לחמי לאשי - ולית לחם אלא אורייתא - לכו לחמי בלחמי. ואינון אשכלות דצדיק - וצדיק עץ פרי. ובגיניה אתמר וישאוהו במוט בשנים. ואמאי במוט? בגין דלא הוה תמן צדיק ובגינייהו אתמר ביה לא יתן לעולם מוט לצדיק דאיהו עץ דאתמר ביה היש בה עץ אם אין. אעקרו עץ דאיהו צדיק אלין דאפיקו שום ביש על ארעא וגרמו ושיאוהו במוט בשנים - ו' ו'. עלייהו אתמר סחטה ענבים.
צדיק יסוד - ביה סוד דאיהו יין המשומר בענביו מששת ימי בראשית, דאינון ו' דרגין דאת ו. ואינון שרפים ו' ו' - שש כנפים לאחד משמאלא. ואינון אפיקו מים מימינא וצחין בשלהוביתא דלהון מסטרא דגבורה, ושואבין מסטרא דחסד. ועלייהו אתמר עושה מלאכיו רוחות מסטרא דעמודא דאמצעיתא דנשבין על לבא דאיהו דרגא עשיראה ברוחא דקודשא דאיהו בינייהו, ואיהו ו - אות בצבא דיליה כליל ו' פרקין דתרין שוקין דכתיב בהו שוקיו עמודי שש. ודא צדיק אות ברית ו' עלאה תפארת בין שית פרקין דתרין דרועין. ובגין דא ו' ו' - גוף וברית חשבינן חד. ואינון פורשי כנפים למעלה לקבל ו' עלאה עלייהו. ומסטריה אתקריאו נביאי האמת, סוככים בכנפיהם על ברית דאיהו ו' תניינא, וצדיק יסוד עולם.
ובגין דא נצח והוד טוחנים מן לצדיקייא דאינון מסטרא דצדיק יסוד עולם דאיהו בינייהו. ובגין דא אתקריאו 'טוחנות'. ומסטרא דושט - שטו העם ולקטו - אינון לקוטות דפסקות דמתניתא וטחנו בריחים מהכא מאן דאפיק מלין דאורייתא צריך למטחן לון בשניים ולאפקא מלין שלימין. ואינון מלין אתקריאו 'שלמים', ואוחרנין דאינון שטיין דאכלין מלין בהלעטה ולא טוחנין לון בטוחנות דלהון ובשינהון מה כתיב בהו? הבשר עודנו בין שניהם ואף יהו"ה חרה בעם דאינון מגזעא דמאן דאמר הלעיטני נא. ונצח והוד אתקריאו 'כרובים'. ותמניא אינון - חכמה בינה גדולה גבורה תפארת מלכות נצח הוד. צדיק עטרה על רישיה דאיהו לית ליה זוג. ומאי עטרה דיליה? כתר עליון. ובגיניה