(הדף מכיל רק רעיא מהימנא)
רעיא מהימנא
וכגוונא דנח שלח את היונה בשליחותיה - אוף הכי שלח נשמתא באדם, רוחיה בשליחותיה. ובגין דא צריך בר נש לפקדא לא במטרוניתא. הדא הוא דכתיב בידך אפקיד רוחי. ואם היא אסירא בחובוי דגופא בידא דחיילין דיצר הרע - מה כתיב? בידך אפקיד רוחי פדית אותי יהו"ה אל אמת (תהלים לא) . ועוד בזמנא דאיהי חייבת מה כתיב ברוחיה? יד ליד לא ינקה רע (משלי יא) - דאזיל מיד ליד במשריין דיצר הרע דשריין עליה בחובין דיליה וזרקין ליה מאתר לאתר. והאי איהו דאחזי גרמיה במדינה אחרת, או במלכו אחרא, ולזמנין באשפה כפום חובוי.
ואי איהו זכאה - כל משריין דיצר טוב כלהו ופניהם וכנפיהם פרודות לקבלה רוחיה. וסלקין ליה לעילא לאתר דחיון דכרסייא. ותמן חזי כמה חזיונות דמיונות ומראות דנבואה. ובגין דא אוקמוה רבנן דחלום אחד מששים בנבואה.
ועוד שמרה נפשי כי חסיד אני - אע"ג דאוקמוה בגמרא ולא חסיד אני שכל מלכי מזרח ומערב ישנים עד ד' שעות ואני חצות לילה אקום להודות לך, ולא עוד אלא שכל מלכי מזרח ומערב וכו' ואני ידי מלוכלכות בדם שפיר ושליא כדי לטהר אשה לבעלה. מיד אזדמן ליה צפרדע ואמר ליה למה את משבח גרמך למימר חצות לילה אקום להודות לך, ואנא כל ליליא לא שכיבנא לשבחא ליה ולנגנא קמיה? אמר דוד, ווי לממנא דההוא צפרדע דלא ידע מאי דאנא אמינא. דלא אמינא כי חסיד אני אלא בגין דאוקמוה רבנן ולא עם הארץ חסיד - דאורייתא אתייהיבת מימינא דקב"ה דאיהו חסד. ובגין דא מאן דאתעסק באורייתא אתקרי 'חסיד'. בגין דא אמינא לקב"ה שמרה נפשי ולא תדון לה כעובדי אלין עמי הארצות דאתמר בהו ולא עם הארץ חסיד.
ואי תימא, כמה עמי ארצות אינון דעבדו חסד! אלא הכי אוקמוה אי זהו חסיד? זה המתחסד עם קונו. כגון דוד דהוה מחבר. ומאי הוה מחבר? אורייתא דלעילא הוה מחבר עם קב"ה. ובגין דא שמרה נפשי כי חסיד אני.
וכד בר נש מית מה כתיב בה בהאי נפש? בהתהלכך תנחה אותך בשכבך תשמור עליך והקיצות לתחיית המתים היא תשיחך - דא לתחיית המתים שפיר דיוקים ליה לבר נש. אבל לאגרא לנשמתא בעלמא דאתי מאי הוי? אלא קב"ה מלביש לה כקדמיתא בענני כבוד כקדמיתא תיעול במראה דאיהו כגוונא דגופא כליל ברמ"ח איברים. אוף הכי תיעול במראה כליל במאתים וארבעים ושמנה פקודין, וברמ"ח נהירין דמתפרשן מההוא מראה דאתמר ביה ויאמר אם יהיה נביאכם יהו"ה במראה אליו אתודע, ובלבושין דענני כבוד. וראיתיה לזכור ברית עולם - דא אספקלריא המאירה. בחלום אדבר בו - דא אספקלריא דלא נהרא. כליל משס"ה נהירין כחושבן ישנה. והיינו אני ישנה - חד בעלמא דין וחד בעלמא דאתי.
ואינון בעובדי ידוי דקב"ה. ורזא דלהון זה שמי לעולם - י"ה עם שמי - שלש מאות וחמשה וששים. ו"ה עם זכרי - מאתים ושמנה וארבעים.
וכרוזין נחתין וסלקין קמיה הבו יקר (ס"א לדיוקנא) ליקרא דמלכא, והיינו ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו. והוא דעבד ליה בתרין דיוקנין, בתרין גנים (ס"א פנים) דאתמר עלייהו היושבת בגנים. איהו עלת על כלא דאתמר עלה כל לא ראיתם כל תמונה ועל שאר דיוקנין כתיב תמונת כל וגו' ותמונת יהו"ה יביט.
ותרי"ג מלאכין סלקין לה לנשמתא כאלין דיוקנין כלהו ופניהם וכנפיהם פרודות לקיים קרא דכתיב בהון ואשא אתכם על כנפי נשרים ואביא אתכם אלי, כגוונא דנפקו ממצרים ואזלו בענני כבוד.
ובכל ההוא יקר כההוא גוונא תהא מפקנותא דנשמתא מגופה דטפה סרוחה למיזל לתרין גנים דאתברי שמיא וארעא דלהון בשם יהו"ה, ובגיניה אתמר ישמחו השמים ותגל הארץ. בההוא זמנא יתקיים בר נש/בני נשא ולא יכנף עוד מוריך לגבך בשתים יכסה פניו. אלא והיו עיניך רואות את מוריך. ומסטרא דאלין מראות זכה משה רבינו ע"ה רבן של נביאים וחכמים.
אמר בוצינא קדישא, אנת הוא דזכית בחייך למה דיזכון צדיקיא בתר חייהון - זכאה חולקך!
דבר אחר: שמרה נפשי כי חסיד אני - אמאי? כדי שאתחסד עם אני דאתמר ביה אני והו. ווי ליה למאן דאפריש