בשעתא חדא אתפשט מאלין ואתלבש באלין, לקיימא דכתיב הנני נותן לו את בריתי שלום (במדבר כה יב) .
עד דהוו אזלי - שמשא הוה תקיפא, ויתבו תחות צלא דחד טנרא דמדברא.
אמר ר' אלעזר: "ודאי צלא חדוותא דנפשא הוא!"
אמר רבי חייא לרבי אלעזר: "אלין יומין מראש השנה עד יומא בתראה דחג - בעינא למיקם עלייהו!"
אמר ר' אלעזר: "הא אתמר וחברייא אתערו בהו".
א"ר חייא: "ודאי הכי הוא! אבל אנא שמענא לבוצינא קדישא עלאה מלה בהו".
אמר ליה: "אימא ההוא מלה!"
אמר ליה: "עד לא קאימנא ביה!"
א"ר אלעזר: אף על גב דחברייא אוקמו מלה - ושפיר הוא, אבל סדורא דהני יומי - רזא דחכמתא הוא בין מחצדי חקלא!
תא חזי הא אתמר סדורא דיחודא כלא בחד היך הוי, והא אתמר.
פתח ואמר: חשף יהוה את זרוע קדשו (ישעיהו נב י) - דא דרועא חדא דביה תליא שועה, דביה תליא נוקמא, דביה תליא פורקנא. ולמה? למיקם לה לכנסת ישראל מעפרא ולקבלא לה לגביה לאזדווגא כחדא. וכד האי אתער לקבלה - כמה דחילו שריא בעלמא עד דינח ההוא דרועא תחות רישהא לאתחברא! כמה דאת אמר שמאלו תחת לראשי וגו' (שיר ח ג) . וכדין ניחא דינא ומכפר חובין. לבתר אתי ימינא לחבקא - כדין חדוותא שרייא בעלמא וכל אנפין נהירין. לבתר אזדווגת בגופא - וכדין כלא אקרי אחד בלא פרודא. כדין הוא שלימו דכלא וחדוותא דכלא, ואחידו ודאי מה דלא אשתכח הכי בשאר זמני.
כגוונא דהאי - סדורא דהני יומין מראש השנה עד יומא בתראה דחג!
בראש השנה - אתער דרועא דשמאלא לקבלא לה למטרוניתא, וכדין כל עלמא בדחילו בדינא. ובעי ההוא זמנא בתיובתא שלים לאשתכחא עלמא קמי קב"ה.
לבתר אתיאת מטרוניתא ובעיין בני היכלא בתשעה לירחא למעבד חדוותא ולמטבל בנהרא, לדכאה גרמייהו בזווגא דמטרוניתא.
ביומא אחרא - הוא זווגא דילה - לשוואה שמאלא תחות רישהא כמה דאת אמר שמאלו תחת לראשי. וכדין ישראל בתעניתא על חובייהו ומכפרא להו - דהא אימא עלאה אנהירת אנפהא למטרוניתא בזווגהא. ומתכפרין כל בני היכלא! כיון דשמאלא מקבלה לה בהאי יומא; דרישא דמטרוניתא שרייא על שמאלא.
ביומא קדמאה דחג - יתער ימינא לקבלה בגין לחבקא. וכדין כל חדוה וכל אנפין נהירין! וחדוותא דמים צלילן לנסכא על מדבחא. ובעיין בני נשא למחדי בכל זינין דחדוה דהא ימינא גרים! בכל אתר דשארי ימינא - חדוותא אצטריך בכלא! כדין חדוותא היא לאשתעשעא.
לבתר ביומא תמינאה - חדוותא דאורייתא הוא! דהא כדין זווגא דגופא הוא, זווגא דכלא, למהוי כלא חד. ודא הוא שלימו דכלא. ודא יומא דישראל איהו ודאי, ועדבא דידהו בלחודייהו. דלית ביה חולקא לאחרא. זכאין אינון ישראל בעלמא דין ובעלמא דאתי! עלייהו כתיב כי עם קדוש אתה ליהוה אלהיך וגו' (דברים ז ו) (דברים יד ב) .
פינחס בן אלעזר בן אהרן הכהן השיב את חמתי מעל בני ישראל וגו'.
ר' יהודה פתח: זכר נא מי הוא נקי אבד ואיפה ישרים נכחדו (איוב ד ז) .
תמן תנינן מאן דחמי קשת בגוונוי אצטריך לברכא "ברוך זוכר הברית" בגין דדא איהו ברית קיימא קדישא דשוי קב"ה בארעא, דלא ייתי עלה מי טופנה.
רעיא מהימנא
(דף זה מכיל רק זהר ללא רעיא מהימנא)