אצטומכא - דא נטיל ושחיק ומשדר לכל סטרין דלתתא. ומניה אתזנו תתאי מאינון שתין שמרים לתתא. כל אינון רוחין וסטרין אחרנין דאיתזנו בליליא מאינון אברים ופדרים. ושאר נטלין כל שייפין. ונטיל כלא כבד וקריב ללב כמה דתאמר. ודא איהו דכתיב ופני אריה אל הימין. ועל דא אתחזי על מדבחא כגוונא דאריה אכיל קרבנין. מכאן ולהלאה כל שאר שייפין ברזא דגופא כגוונא דלעילא:
רעיא מהימנא
אמר רעיא מהימנא: בוצינא קדישא! ודאי אצטומכא בקדמיתא נטיל כלא עד שית שעתין ואופה. קרקבן איהו אופה. וריאה איהי משקה. לבא - מלכא. ואינון תרין אינון ודאי אופה ומשקה למיהב למלכא משפירו דכל מאכלין ומשקין; רישא דכלהו, מבחר לכלהו. והיינו דכתיב אריתי מורי עם בשמי אכלתי יערי עם דבשי שתיתי ייני עם חלבי. לבתר - אכלו רעים שאר אברים דאינון חילין ומשריין דמלכא דפליג לון מזונא על ידי שר האופים. שתו ושכרו דודים על ידי שר המשקים.
וכבד איהו לימינא דבר נש ובגין דא ופני אריה אל הימין לארבעתן - לימינא דמלכא דאיהו לבא. טחול לשמאלא - אלין אינון מסטרא אחרא - ופני שור מהשמאל. משקה חמרא מזוג במיא למלכא ואריה אכיל דא כבד כניש מזונא קמי מלכא דאיהו לבא. ואית לאקשויי על האי - אי כבד איהו עשו - איך הוא מתקן מזונא ללבא?
אלא ודאי לבא איהו כגוונא דיצחק, כבד עשו, דאיהו הצד צית ויימא ליה יקום אבי ויאל מציד בנו. אלין אינון צלותין דאזלין ומתתרכין מעניים. ויצחק בצערא וביגונא דלא יכלין לכוונא לצלותא - ובגין דא לא אמר "ויאכל מצידי" אלא ויאכל מציד בנו - בני בכורי ישראל. כגוונא דא לית לון לישראל מזונא בגלותא אלא על ידי אומין דעלמא. אבל כד אינון בארעא דישראל מזוניהון על ידי שכינתא, ויהון תרין כנפי ריאה משקין אומה שר המשקים, ותרין כוליין האופים דמבשלין הזרע דנחית מן מוחא ומבשלין מיא דמקבלין מכנפי ריאה. ולבתר דייכול מלכא דאיהו לבא - אתמר בתרין כליין דיליה אכלו רעים, ולתרין כנפי ריאה שתו ושכרו דודים.
דלבא איהו כסא דין. ארבע חיון שליחן דיליה. תרין כנפי ריאה ותרין כליין דכנפי ריאה. ופניהם וכנפיהם פרודות מלמעלה לקבלא עלייהו מלכא דאיהו רוח חכמה ובינה רוח עצה וגבורה רוח דעת ויראת יהו"ה דיתיב על כרסייא דאיהו לבא. דכל אינון דפיקין מתנהגין אבתריה כחיילין בתר מלכיהון. ורוחא דנשיב מכנפי ריאה נשיב על תרי נוקבי חוטמא. ואיהו קריר וצנינא משמאלא, וחם מימינא. ומסטרא דמוחא דאיהו כרסייא דרחמי איהו רוח קר לימינא דחסד, וחם משמאלא דגבורה דתמן לבא ומוחא מזיג ביה באמצעיתא דתרווייהו.
אוף הכי לבא מזיג מקור וחום, ומוחא אוף הכי דמקבלין דין מדין. ושמרים דכלא נטיל טחול ומשריין דיליה דאינון עבדים ושפחות דאמר עלייהו שלמה קניתי לי עבדים ושפחות.
תרין כוליין אתקריאו אשים על שם אשים דלעילא דאתמר בהו אשי יהו"ה ונחלתו יאכלון. ובקנה שית עזקאן דעלייהו אתמר הבו ליהו"ה בני אלים. דבהון סליק קלא דאתפליג לו' קלין דשכינתא. ושביעאה סליק לפומא דאיהו כרסייא ושית עזקאן דקנה אינון כגוונא דשית דרגין דכרסייא דמלכא. וקנה איהו סלם דביה מלאכי אלהים עולים ויורדים בו, דאינון הבלים סלקין ביה מלכא (נ"א מלבא), ורוחין דאוירא (רוחין נפקין) נחתין ביה בלבא לקררא חמימותא דלא לוקיד גופא. וכד רוחא נחית נחית בכמה רוחין כמלכא עם חיליה וכנפי ריאה מקבלין לרוחא דאיהו מלכא עלייהו כמה דאמינא ופניהם וכנפיהם פרודות, והיו הכרובים פורשי כנפים למעלה.
אי זכאן אברין דבר נש בפקודין דעשה דמלכא עלאה דאיהו רוח הקדש - נחית בסלם דאיהו גרון בכמה רוחין קדישין דאתמר עלייהו עושה מלאכיו רוחות, וסלקין לקבל אלין הבלים דלבא דאתמר עלייהו משרתיו אש לוהט. ועלייהו אתמר קול יהו"ה חוצב להבות אש