וכל ההוא עכירו וטנופין ולכלוכא דאינון עובדין בישין (בס"א ליתא) (זריק לון לשאר עמין עכו"ם ההוא כבד) - אנח לכבד דאתמר ביה עשו איש שעיר, וכל ערקין דיליה דאינון שאר עמין עכו"ם. הדא הוא דכתיב ונשא השעיר עליו את כל עונותם - מאי עונותם? עונות תם דאתמר ביה ויעקב איש תם, וחובין דעמודא (ס"א דעמיה) דאינון ערקין ודפקין דלבא. ובגין דא שחין וצרעת וספחת לכל אינון אברין - מכבד אשתכחו; מאילין לכלוכין דאשתארו ביה. מלבא אתי כל בריאותא לכל אברין, דהכי הוא, כיון דלבא נטיל כל זכיכו וברירא וצחותא - כבד נטיל כל מה דאשתכח ואשתאר מן לכלוכא וטנופא וזריק לכל שאר שייפין דאינון שאר עמין עכו"ם אחרנין בעל כרחיהו. ומפסולות דפסולת דכבד נטל טחול דאתמר ביה יהי מארת - מארת יהוה בבית רשע (משלי ג לג) .
אמר רבי פנחס אורחא דא הוה מתקנא לי למשמע מלין אלין מעתיק יומין - זכאה עלמא דאנת שארי בגויה! ווי לעלמא דישתארון יתמין ולא ידעין מלי דאורייתא כדקא יאות! ודאי הכי הוא דכבד נטיל כלא - טב וביש. ואע"ג דמשטטא ולקיט כל חוביהון דישראל - ה"נ זכיין דלהון לקיט בגין לקיימא. קורציה וכלא האי והאי מקריב לגבי לב. ואורחוי דלב לא נטיל אלא זכיכו וברירו וצחותא דכלא כמה דאמרת. ושאר טנופא ולכלוכא אהדר לכבד ונטיל כלא בעל כרחיה דכתיב ונשא השעיר עליו וגו'. מלה דא אהדרנא בגין דיתבסם לפומי כמתקא דדובשא. זכאה חולקי דזכינא להאי למחמי דא בעיני!
אוף הוא פתח ואמר: יהו"ה לא גבה לבי ולא רמו עיני וגו' (תהלים קלא א) - האי קרא אמר דוד בשעתא דהוה אזיל על כיף נהרא והוה אמר רבש"ע כלום הוה בר נש בעלמא דאודי ומשבח למאריה כוותי? אזדמנת ליה צפרדע, א"ל דוד לא תתגאה דאנא עבדית יתיר מנך, דמסרית גופאי על מימרא דמארי, דכתיב ושרץ היאור צפדעים, והא אוקמוה. ותו דאנא משבח ומזמר ליליא ויומא בלא שכיכו. בההיא שעתא אמר דוד יהו"ה לא גבה לבי ולא רמו עיני.
יהו"ה לא גבה לבי.... (כאן חסר) ...דא הוא קרבנא דבכל יומא ובכל זמן וזמן לגבי קב"ה, דאתכלילת כנסת ישראל ביה בין כל שאר אכלוסין. וכל אילין פולחנין אפיקו לה מבין גובין, ומבין שאר עמין.
רעיא מהימנא
אמר רעיא מהימנא, והא אוקמוה רבנן עליה, טחול שוחק ואיהו שחוק הכסיל. ובגין דא אוקמוה רבנן דמתניתין אוי לו למי שהשעה משחקת לו. וקהלת אמר טוב כעס משחוק. טוב כעס דכבד דאיהי מרה רצועה דקב"ה, רצועה לאלקאה בה צדיקייא בעלמא דין במרעין בישין במכתשין. משחוק דשחיק לון בטחול בלכלוכא דהאי עלמא, דשוחק לון שעתא בעותרא.
ועוד ארס דטחול איהו זחיל עפר ואיהו תקיף יתיר מארס דמרה. ובגין דערב רב אינון שאור שבעיסה, ואינון אומין דעלמא דמיין למוץ יתיר מעכבין בגלותא ערב רב לישראל מאומין עכו"ם כמה דאוקמוה רבנן מי מעכב? שאור שבעיסה מעכב. דאינון דבקין בישראל כשאור בעיסה. אבל אומין עכו"ם - לאו אינון אלא כמוץ אשר תדפנו רוח.
ועוד ונשא השעיר עליו - כד רעותיה למעבד קורציא לקב"ה עם ישראל דאיהו נשא כל חובין דיכיל למסבל לון עד דאתעביד כבד, כמשא כבד יכבדו ממנו חובין על גדפוי. מה עביד? סליק לטורא עלאה כחמרא כד איהו בעי לסלקא לטור גבוה כמשא כבד יכבד עליה. כד איהו לעילא ובעי לסלקא לפי מעוט דאשתאר ליה אתיקר עליה מטולא ונפיל אפיל גרמיה לתתא. ובכבד משא דאתתקף עליה אתעבידו כל אברין דיליה פסקות. דלא אשתאר אבר שלים. אוף הכא אירע לסמאל ונחש, כבד ויותרת הכבד, יצר הרע ובת זוגיה זונה - מתמן כל בת אל נכר זונה.
(ובחבורא קדמאה א"ר פנחס - רכ"ד ע"א שייך רל"א ע"ב)