(הדף מכיל רק רעיא מהימנא)
רעיא מהימנא
קלין דחיון דהוו שאגין. ואת הלפידים - דהוו נפקין בדבור דחיון בכמה מיני נגון קדם מלכא. ואלין אינון דחשות לספר תורה אינון בדיוקנייהו דחיון. ומני לון קב"ה לאעלא לון בחדר דמראה אש בית לה.
ועוד אינון דחשות (ס"א ועוד אינון דנפיק מנייהו דבורא בצלותא דביה חיון אשא ממללן ואינון דחשות) בצלותא בח"י ברכאן ייעלון בחדר דמראה דא. ועוד אינון דחשות להלכה דאתמר בה אגרא דשמעתתא סברא - ייעלון בחדר דאיהו היכל דמראה דא דאורייתא, עלה אתמר הלא כה דברי כאש נאם יהו"ה וכפטיש יפוצץ סלע. ודא סלע דאתמר ביה ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו - אלין דמשתדלין בה לשמה נפיק לון מיא דאורייתא מתיקן(?) ואתמר בהון ותשת העדה ובעירם. ואלין דלא משתדלין בה לשמה נפיק לון מים מרירן דאתמר בהון וימררו את חייהם בעבודה קשה - דא קושיא. בחומר - דא קל וחומר. ובלבנים - בלבון הלכה.
תקונא רביעאה וחמשאה - ממראה מתניו ולמעלה וממראה מתניו ולמטה - דבהון שוקי החיות כנגד כלן ובספירן נצח והוד מטטרון אות בצבא דיליה. ואיהו דיוקנא דצדיק. דצדית אות בצבא דלעילא, ומטטרון איהו אות בצבא דלתתא. מטטרון - שדי ביה. והחיות רצוא ושוב כמראה הבזק ורגליהם רגל ישרה - דרגלין דמזיקין כלהו עקלתון ורגליהן ורגלין דחיון קדישין אתמר בהון ורגליהם רכש ישרה. מצד חיה דאיהו ישראל ישראל כליל תלת חיון דאתמר בהון האבות הן הן המרכבה.
וכף רגליהם ככף רגל עגל - מסטרא דחיה דאיהו שור. ונוצצים כעין נחושת קלל - מסטרא דנחש בריח דימא דאיהו סליק לגבי ביבשתא. רצוא - מסטרא דנוריאל דסליק רצוא, ושוב - מסטרא דשדי דהכי סליק בחושבן. ואיהו סליק מטטרון.
וכד הוו ישראל שמעין קלא ממזרח הוו רצין תמן. ולמערב הכי. וכן לדרום ולצפון. אמר קב"ה למלאכי השרת אלין דרהטין לצלותא דמצוה ורהטין לפרקא בשבתא, ורהטין למעבד רעותא דילי ותייבין בתיובתא -- קבילו לון בהיכלא דהאי 'מראה' דבאלין סימנין אינון חברים בהדייכו אינון דרצין ושבין באורייתא בדבורא דהלכה אינון רשימין בהדייכו ואעילו לון בהאי היכלא.
הכי כד מצלין ישראל מיכאל טאס עלמא בטיסא חדא, וגבריאל טאס בתרין טאסין, וכד נפיק דבורא מישראל בהלכה בצלותא ובכל פקודא דשכינתא תמן - אינון רצין לגבה ושבין בה בשליחות מאריהון. ובכל אתר דשמעין קלא דאורייתא דתמן קב"ה - אינון רצין לגבי ההוא קלא ותייבין בה בשליחותא דמאריהון. דבכל קלא דשם יהוה לית תמן בדבורא דלית תמן אדני לא רצין ושבין תמן. ובגין דא ורגליהם רגל ישרה. כי ישרים דרכי יהו"ה - באתר דיהו"ה תמן איהו דרך ישרה, ואי לית תמן יהו"ה - לאו איהו דרך ישרה.
ועוד רגליהם רגל ישרה - אמרו מארי מתניתין דמאן דמצלי בעי לתקנא רגלוי בצלותיה כמלאכי השרת, ככף רגל עגל, למהוי רשים בהדייהו. ובגין דא אוקמוה רבנן המתפלל צריך לכוון את רגליו שנאמר וכף רגליהם ככף רגל עגל. ואמר קודשא בריך הוא אלין דאינון רשימין בצלותייהו הכי לכוון רגלוי כוותייכו אפתחו לון תרעי היכלא לאעלא במראה דא.
תקונא שתיתאה - ראיתי כמראה אש. הכא ראייה ממש. אמר קב"ה: מאן דייעול בחיזו דא ויהא בצלותיה לביה לעילא לשם יהו"ה, ועינוי לתתא בשמא דאדני -- תיעלון ביהכלא דא כגוונא דמלאכין. וגביהן לעילא, ויראה להם לתתא, לקבל שכינתא דאיהי יראת יהו"ה. ובראייה ושמיעה וריחא ודבור שריא יהו"ה בעשייה במשוש שמוש הלוך שריא אדני ודא ראייה דאור ונר (ס"א דאורייתא) דאתמר בה ותורה אור. ריחא דקרבנין דאינון צלותין. דבור באורייתא דבור בצלותא ועשייה דמצוה ושמוש דילה דקב"ה שריא בראייה. וכן שכינתיה דאורייתא ותורה אור שכינתיה ראיה דיליה יהו"ה. במראה אליו אתודע (קב"ה במראה אליו אתודע שכינתיה) במחשבה מלגו בינה - בן י"ה - ישראל עלה במחשבה. הרהור חכמה לחכימא ברמיזא חכמה עלה במחשבה דאיהו בינה מחשבה והרהור כלא חד חכמה לא אשתמודע אלא בבינה ובינה בלב. ובגין דא מחשבה בלב הרהור בלב.
וכן אורייתא ס"ת מצוה