ולא עוד אלא כד עברו ישראל ית ימא - ארונא דיוסף עאל בגו בקדמיתא, ולא הוו מיא קיימין על קיומייהו קמיה. הדא הוא דכתיב הים ראה וינוס (תהלים קיד ג) - מאי וינוס? אלא ראה ההוא דכתיב ביה וינס ויצא החוצה (בראשית לט יב) .
תא חזי זכי ליקרא בחייוי וזכי ליקרא במיתתיה. בחייו אמאי? בגין ההוא זמן דלא בעא לאתדבקא בה דכתיב וימאן ויאמר אל אשת אדניו (בראשית לט ח) , וכתיב ולא שמע אליה לשכב אצלה להיות עמה (בראשית לט י) . בגין כך זכה בהאי עלמא. כיון דכתיב ותתפשהו בבגדו וכתיב וינס ויצא החוצה - זכי לבתר דעאל לגו פרוכתא עלאה, והכי אתחזי ליה. דידיה נטל בהאי עלמא ודידיה נטל בעלמא אחרא.
פנחס זכי בהאי עלמא וזכה בעלמא דאתי. וזכה לקיימא יתיר מכל אינון דנפקו ממצרים, וזכה לכהנא עלאה - הוא וכל בנוי אבתריה. ואי תימא דלא זכה לכהנא עד לא עבד עובדא דא -- לא! דהא אינון דאמרי דלא דזכה קודם - לאו הכי! אלא במאי אוקימנא תחת אשר קנא לאלהיו, דמשמע דבגין עובדא דא רווח כהונתא מה דלא הוה קודם?
תא חזי! כל כהן דקטיל נפש - פסיל ליה כהונתיה לעלמין, דהא ודאי פסיל ההוא דרגא דיליה לגביה. ופנחס מן דינא פסיל לכהנא הוה. ובגין דקנא ליה לקב"ה - אצטריך ליחסא ליה כהונת עלמין ליה ולבנוי אבתריה לדרי דרין.
א"ר יצחק: תא חזי! רשים הוא פנחס לעילא ורשים הוא לתתא עד לא יפוק לעלמא, דהא עם אינון דנפקו ממצרים אתמני.
רבי אלעזר ור' יוסי ור' חייא הוו אזלי במדברא.
אמר רבי יוסי: הא דכתיב בפנחס הנני נותן לו את בריתי שלום (במדבר כה יב) - שלום ממלאך המות דלא שליט ביה לעלמין ולא אתדן בדינוי. ואי תימא דלא מית - ודאי לא מית כשאר בני עלמא - ואוריך יומין על כל בני דרא, בגין דבהאי ברית עלאה אחיד. וכד אסתלק מעלמא - בתיאובתא עלאה ובדביקותיה שפירא אסתלק משאר בני עלמא.
רבי אלעזר פתח ואמר: ויראני את יהושע הכהן הגדול עומד לפני מלאך יהוה וגו' (זכריה ג א) .
תא חזי! ווי לאינון בני נשא דלא מסתכלאן ביקרא דמאריהון, וכל יומא ויומא כרוזא קארי עלייהו ולא משגיחין. אתא בר נש לאסתכלא בפקודי אורייתא - כמה סניגורין קיימין לאדכרא עליה לטב! אתא בר נש ואעבר על פקודי אורייתא - אינון עובדין קטיגורין עליה לביש קמי קב"ה.
יהושע כהן גדול הוה ואוקמוה. מה כתיב ביה והשטן עומד על ימינו לשטנו (זכריה ג א) . ומה בהאי כך - בשאר בני עלמא דלא מסתכלי ביקרא דמאריהון - על אחת כמה וכמה! חמי מה כתיב ויהושע היה לבוש בגדים צואים (זכריה ג ג) ואוקמוה. אבל בגדים צואים ודאי! אינון לבושין דאתלבשא ביה רוחא בההוא עלמא!
זכאה חולקיה דמאן דלבושוי מתתקנין ושלמין בההוא עלמא! והא אתמר כל מאן דבעיין לאעלא לגיהנם - אינון לבושין דמלבשין ליה היך אינון? מה כתיב הכא ויהושע היה לבוש בגדם צואים ועומד לפני המלאך. מאן מלאך? דא מלאך דממנא על גיהנם וממנא על מאן דחמי באינון לבושין. עד דאתיב קלא ואמר הסרו הבגדים הצואים מעליו (זכריה ג ד) . מהכא אית לאסתכלא דעובדין בישין דבר נש עבדין ליה אינון לבושים צואים.
ויאמר אליו ראה העברתי מעליך עונך והלבש אותך מחלצות (זכריה ג ד) - אלבישיניה לבושין אחרנין מתתקנן דבהו אסתכל בר נש בזיו יקרא דמאריה.
תא חזי כגוונא דא פנחס! דלא אסתלק מעלמא עד דאתתקנו קמיה לבושין אחרנין דרוחא - אתהני בהו לעלמא דאתי.
רעיא מהימנא
(דף זה מכיל רק זהר ללא רעיא מהימנא)