א(דברים כ יא) וְהָיָה אִם שָׁלוֹם תַּעַנְךָ, יָכוֹל אַף מִקְצָתָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: וּפָתְחָה לָךְ, כֻּלָּהּ וְלֹא מִקְצָתָהּ.
בוְהָיָה כָּל הָעָם הַנִּמְצָא בָהּ – לְרַבּוֹת כְּנַעֲנִים שֶׁבְּתוֹכָהּ.
גיִהְיוּ לְךָ לָמַס וַעֲבָדוּךָ, אָמְרוּ: ״מְקַבְּלִים אָנוּ עָלֵינוּ מִסִּים וְלֹא שִׁעְבּוּד״, ״שִׁעְבּוּד וְלֹא מִסִּים״ – אֵין שׁוֹמְעִים לָהֶם, עַד שֶׁיְּקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם זוֹ וָזוֹ.
ד(דברים כ יב) וְאִם לֹא תַשְׁלִים עִמָּךְ וְעָשְׂתָה עִמְּךָ מִלְחָמָה, הַכָּתוּב מְבַשֶּׂרְךָ שֶׁאִם אֵינָהּ מַשְׁלֶמֶת עִמְּךָ – לְסוֹף שֶׁהִיא עוֹשָׂה עִמְּךָ מִלְחָמָה.
הוְצַרְתָּ עָלֶיהָ, אַף לְהַרְעִיבָהּ, אַף לְהַצְמִיאָהּ, אַף לַהֲמִיתָהּ בְּמִיתַת תַּחֲלוּאִים!
ו(דברים כ יג) וּנְתָנָהּ ה׳ אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ, אִם עָשִׂיתָ אֶת כָּל הָאָמוּר בָּעִנְיָן – לְסוֹף שֶׁה׳ אֱלֹהֶיךָ נוֹתְנָהּ בְּיָדֶךָ.
זוְהִכִּיתָ אֶת כָּל זְכוּרָהּ לְפִי חָרֶב, שׁוֹמֵעַ אֲנִי אַף הַקְּטַנִּים שֶׁבְּתוֹכָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים כ יד): רַק הַנָּשִׁים וְהַטַּף וְהַבְּהֵמָה. אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא טַף שֶׁל נְקֵבוֹת? אָמַרְתָּ: וּמָה מִדְיָן, שֶׁהֵמִית אֶת הַגְּדוֹלוֹת, הֶחֱיָה אֶת הַקְּטַנּוֹת, כָּאן שֶׁהֶחֱיָה אֶת הַגְּדוֹלוֹת, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּחַיֶּה אֶת הַקְּטַנּוֹת? הָא אֵינוֹ אוֹמֵר כָּאן טַף – אֶלָּא טַף שֶׁל זְכָרִים, מִנַּיִן שֶׁעוֹשֶׂה עִמְּךָ מִלְחָמָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: רַק הַנָּשִׁים וְהַטַּף וְהַבְּהֵמָה וְכֹל אֲשֶׁר יִהְיֶה בָעִיר כָּל שְׁלָלָהּ תָּבֹז לָךְ, יָכוֹל תְּהֵא בִזָּתָם אֲסוּרָה לָךְ? תַּלְמוּד לוֹמַר: תָּבֹז לָךְ וְאָכַלְתָּ אֶת שְׁלַל אוֹיְבֶיךָ.