א(דברים יז יד) כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ – עֲשֵׂה מִצְוָה הָאֲמוּרָה בָּעִנְיָן, שֶׁבִּשְׂכָרָהּ תִּכָּנֵס לָאָרֶץ.
באֲשֶׁר ה׳ אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ – בִּזְכוּתְךָ.
גוִירִשְׁתָּהּ וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ – בִּשְׂכַר שֶׁתִּירַשׁ תֵּשֵׁב.
דוְאָמַרְתָּ אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ, רַבִּי נְהוֹרַי אוֹמֵר: הֲרֵי זֶה דְּבַר גְּנַי לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ח ז): ״כִּי לֹא אוֹתְךָ מָאָסוּ כִּי אוֹתִי מָאֲסוּ מִמְּלֹךְ עֲלֵיהֶם״.
האָמַר רַבִּי יְהוּדָה: וַהֲלֹא מִצְוָה מִן הַתּוֹרָה לִשְׁאוֹל לָהֶם מֶלֶךְ, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יז טו): ״שׂוֹם תָּשִׂים עָלֶיךָ מֶלֶךְ״! לָמָּה נֶעֶנְשׁוּ בִּימֵי שְׁמוּאֵל? לְפִי שֶׁהִקְדִּימוּ עַל יָדָם.
וכְּכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבֹתָי, רַבִּי נְהוֹרַי אוֹמֵר: לֹא בִקְשׁוּ לָהֶם מֶלֶךְ אֶלָּא לְהַעֲבִידָם עֲבוֹדָה זָרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א ח כ): ״וְהָיִינוּ גַם אֲנַחְנוּ כְּכָל הַגּוֹיִם וּשְׁפָטָנוּ מַלְכֵּנוּ וְיָצָא לְפָנֵינוּ וְנִלְחַם אֶת מִלְחֲמֹתֵינוּ״.