א(דברים יח י) לֹא יִמָּצֵא בְךָ, לְהַזְהִיר בֵּית דִּין עַל כָּךְ.
במַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ, אֵין לִי אֶלָּא בְּנוֹ וּבִתּוֹ; בֶּן בְּנוֹ וּבֶן בִּתּוֹ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר (ויקרא כ ד): ״בְּתִתּוֹ מִזַּרְעוֹ לַמֹּלֶךְ״
געֲדַיִן אֲנִי אוֹמֵר: כָּאן בָּאֵשׁ וּלְהַלָּן לַמֹּלֶךְ; מִנַּיִן לִתֵּן אֶת הָאָמוּר כָּאן לְהַלָּן וְאֶת הָאָמוּר לְהַלָּן כָּאן? נֶאֱמַר הַעֲבָרָה הַעֲבָרָה לִגְזֵרָה שָׁוָה: מָה הַעֲבָרָה הָאֲמוּרָה כָּאן בָּאֵשׁ – אַף הַעֲבָרָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן בָּאֵשׁ, וּמָה הַעֲבָרָה הָאֲמוּרָה לְהַלָּן מוֹלֶךְ – אַף הַעֲבָרָה הָאֲמוּרָה כָּאן מוֹלֶךְ. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר: עַד שֶׁיִּמְסוֹר וְיַעֲבִיר בָּאֵשׁ וּבְמוֹלֶךְ, הָא עַד שֶׁיֹּאמְרוּ שְׁנֵי כְתוּבִים, וְאִם לָאו – לֹא שָׁמַעְנוּ.
דקוֹסֵם קְסָמִים, אֶחָד קֶסֶם מְרֻבֶּה וְאֶחָד קֶסֶם מוּעָט, לְחַיֵּב עַל כָּל קֶסֶם וְקֶסֶם.
האֵיזֶהוּ קוֹסֵם? זֶה הָאוֹחֵז בְּמַקְלוֹ וְאוֹמֵר: אִם אֵלֵךְ – אִם לֹא אֵלֵךְ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (הושע ד יב): ״עַמִּי בְּעֵצוֹ יִשְׁאָל וּמַקְלוֹ יַגִּיד לוֹ״. דָּבָר אַחֵר: שׁוּעָל בִּימִינוֹ וּמִשְּׂמֹאלוֹ.
ודָּבָר אַחֵר: מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ – זֶה הַבּוֹעֵל אֲרַמִּית וּמַעֲמִיד מִמֶּנָּה בֵּן אוֹיֵב לַמָּקוֹם. עֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, אַזְהָרָה לֹא שָׁמַעְנוּ! תַּלְמוּד לוֹמַר: לֹא יִמָּצֵא בְךָ מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ בָּאֵשׁ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: זֶה שֶׁהוּא מַעֲבִיר בְּנוֹ וּבִתּוֹ לַעֲבוֹדָה זָרָה וְכוֹרֵת עִמָּהּ בְּרִית, שֶׁנֶּאֱמַר (ירמיה לד יח): ״הָעֵגֶל אֲשֶׁר כָּרְתוּ לִשְׁנַיִם וַיַּעַבְרוּ בֵּין בְּתָרָיו״.
זמְעוֹנֵן, רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: זֶה הַמַּעֲבִיר עַל הָעַיִן;
חרַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: אֵלּוּ נוֹתְנֵי הָעִתִּים, כְּגוֹן אֵלּוּ הָאוֹמְרִים: לִמּוּדֵי עַרְבִית שְׁבִיעִיּוֹת לִהְיוֹת חִטִּים יָפוֹת, עֲקוּרוֹת קִטְנִיּוֹת לִהְיוֹת רָעוֹת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵלּוּ אוֹחֲזֵי הָעֵינַיִם.
טוּמְנַחֵשׁ, אֵיזֶהוּ מְנַחֵשׁ? כְּגוֹן הָאוֹמֵר: נָפְלָה פִּתִּי מִפִּי, נָפְלָה מַקְלִי מִיָּדִי, עָבַר נָחָשׁ מִימִינִי, וְשׁוּעָל מִשְּׂמֹאלִי, וּפָסַק צְבִי אֶת הַדֶּרֶךְ לְפָנַי,
יאַל תַּתְחִיל בִּי, שַׁחֲרִית הוּא, רֹאשׁ חֹדֶשׁ הוּא, מוֹצָאֵי שַׁבָּת הוּא.
יאוּמְכַשֵּׁף, הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה, וְלֹא הָאוֹחֵז אֶת הָעֵינַיִם. רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר מִשֵּׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: שְׁנַיִם מְלַקְּטִים קִשּׁוּאִים, אֶחָד מְלַקֵּט וְהוּא פָּטוּר, וְאֶחָד מְלַקֵּט וְהוּא חַיָּב. הָעוֹשֶׂה מַעֲשֶׂה חַיָּב, הָאוֹחֵז אֶת הָעֵינַיִם פָּטוּר.