א(דברים יח ד) רֵאשִׁית דְּגָנְךָ תִּירוֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ, מְלַמֵּד שֶׁאֵין תּוֹרְמִים אוֹתוֹ אֶלָּא מִן הַמֻּבְחָר. מַה מָּצִינוּ בִּשְׁנֵי מִינִים שֶׁבָּאִילָן – אֵין תּוֹרְמִים מִזֶּה עַל זֶה, כָּךְ שְׁנֵי מִינִים שֶׁבַּתְּבוּאָה וְשֶׁבַּיָּרָק – אֵין תּוֹרְמִים מִזֶּה עַל זֶה.
ברֵאשִׁית הַגֵּז וְלֹא רֵאשִׁית שֶׁטֶף.
גרֵאשִׁית הַגֵּז פְּרָט לַטְּרֵפָה.
דרֵאשִׁית הַגֵּז בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ.
הצֹאנְךָ, וְלֹא שֶׁל אֲחֵרִים. מִכָּן אָמְרוּ (חולין פי״א מ״ב): הַלּוֹקֵחַ גֵּז צֹאנוֹ שֶׁל נָכְרִי – פָּטוּר מֵרֵאשִׁית הַגֵּז. לָקַח גֵּז צֹאנוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, אִם שִׁיֵּר הַמּוֹכֵר – חַיָּב, וְאִם לָאו – הַלּוֹקֵחַ חַיָּב.
ותִּתֶּן לוֹ, שֶׁיְּהֵא בּוֹ כְּדֵי מַתָּנָה. מִיכָּן אָמְרוּ (שם): כַּמָּה נוֹתֵן לוֹ? מִשְׁקַל חָמֵשׁ סְלָעִים בִּיהוּדָה, שֶׁהֵם עֶשֶׂר בַּגָּלִיל, מְלֻבָּן וְלֹא צוֹיִ, כְּדֵי לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ בֶּגֶד קָטָן, שֶׁנֶּאֱמַר: תִּתֶּן לוֹ שֶׁיְּהֵא בּוֹ כְּדֵי מַתָּנָה.
זכַּמָּה צֹאן יִהְיֶה לוֹ, וִיהֵא חַיָּב בְּרֵאשִׁית הַגֵּז? בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: שְׁתֵּי רְחֵלוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו ז כא): ״וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יְחַיֶּה אִישׁ עֶגְלַת בָּקָר וּשְׁתֵּי צֹאן״.
חוּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: חָמֵשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל א כה יח): ״וְחָמֵשׁ צֹאן עֲשׂוּיוֹת״.
טרַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: רֵאשִׁית הַגֵּז – שְׁתַּיִם, צֹאנְךָ – אַרְבַּע, תִּתֶּן לּוֹ – הֲרֵי חָמֵשׁ.