א(דברים יז יט) וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו, מִכָּן אָמְרוּ (סנהדרין ב ד): הַמֶּלֶךְ יוֹצֵא לַמִּלְחָמָה וְהוּא עִמּוֹ, נִכְנָס וְהוּא עִמּוֹ, יוֹשֵׁב בַּדִּין וְהוּא אֶצְלוֹ, מֵסֵב וְהוּא כְּנֶגְדּוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר וְהָיְתָה עִמּוֹ וְקָרָא בוֹ כָּל יְמֵי חַיָּיו.
ביְמֵי חַיָּיו – הַיָּמִים, כָּל יְמֵי חַיָּיו – הַלֵּילוֹת.
גלְמַעַן יִלְמַד לְיִרְאָה אֶת ה׳ אֱלֹהָיו, מְלַמֵּד שֶׁהַמּוֹרָא מֵבִיא לִידֵי מִקְרָא, מִקְרָא מֵבִיא לִידֵי תַּרְגּוּם, תַּרְגּוּם מֵבִיא לִידֵי מִשְׁנָה, מִשְׁנָה מְבִיאָה לִידֵי תַּלְמוּד, תַּלְמוּד מֵבִיא לִידֵי מַעֲשֶׂה, מַעֲשֶׂה מֵבִיא לִידֵי יִרְאָה. לְפִי שֶׁמָּצִינוּ שֶׁשָּׁוֶה הֶדְיוֹט לַמֶּלֶךְ בְּדִבְרֵי תוֹרָה, יִשְׁוֶה לוֹ בִּדְבָרִים אֲחֵרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: לִשְׁמֹר אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת, לְדִבְרֵי תוֹרָה שָׁוֶה לוֹ, וְאֵין שָׁוֶה לוֹ לִדְבָרִים אֲחֵרִים.
דמִכָּן אָמְרוּ (סנהדרין פ״ב מ״ד): מֶלֶךְ פּוֹרֵץ לַעֲשׂוֹת לוֹ דֶרֶךְ – וְאֵין מְמַחִים בְּיָדוֹ, לְהַרְחִיב לוֹ סְטְרַטְיָאוֹת – וְאֵין מְמַחִים בְּיָדוֹ. דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ – אֵין לוֹ שִׁיעוּר, וְכָל הָעָם בּוֹזְזִים וְנוֹתְנִים לְפָנָיו וְהוּא נוֹטֵל חֵלֶק בָּרֹאשׁ.
הדָּבָר אַחֵר: וְאֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה – אֵלֶּה חֻקֵּי מַלְכוּת.