א(דברים יח כ) אַךְ הַנָּבִיא אֲשֶׁר יָזִיד לְדַבֵּר דָּבָר בִּשְׁמִי וּמֵת – בִּסְתָם מִיתָה הָאֲמוּרָה בַּתּוֹרָה, בְּחֶנֶק.
ב(דברים יח כא) וְכִי תֹאמַר, עֲתִידִים אַתֶּם לוֹמַר אֵיכָה נֵדַע הַדָּבָר; יִרְמְיָה אָמַר: הִנֵּה כְּלֵי בֵית ה׳ הוֹלְכִים בָּבֶלָה (ראו ירמיה כז כב) וַחֲנַנְיָה אוֹמֵר (ירמיה כז טז): ״הִנֵּה כְּלֵי בֵית ה׳ מוּשָׁבִים מִבָּבֶל״, וְאֵינִי יוֹדֵעַ לְמִי אֶשְׁמַע! תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים יח כב): אֲשֶׁר יְדַבֵּר הַנָּבִיא בְּשֵׁם ה׳ וְלֹא יִהְיֶה הַדָּבָר וְלֹא יָבֹא הוּא הַדָּבָר אֲשֶׁר לֹא דִבְּרוֹ ה׳. אֵיזֶהוּ דָּבָר שֶׁדִּבְּרוֹ הַמָּקוֹם? זֶה שֶׁאוֹמֵר וּבָא. בְּזָדוֹן דִּבְּרוֹ הַנָּבִיא, עַל זָדוֹן הוּא חַיָּב, וְאֵינוֹ חַיָּב עַל שְׁגָגָה.
גלֹא תָגוּר מִמֶּנּוּ, אַל תִּמְנַע עַצְמְךָ מִלְּלַמֵּד עָלָיו חוֹבָה.