א(דברים יט יז) וְעָמְדוּ, הַדַּיָּנִים יוֹשְׁבִים וּבַעֲלֵי דִינִים עוֹמְדִים. דָּבָר אַחֵר: אַזְהָרָה לְבַעַל דִּין, שֶׁלֹּא יַשְׁמִיעַ דְּבָרָיו לַדַּיָּן קוֹדֶם שֶׁיָּבֹא בַּעַל דִּין חֲבֵרוֹ. וְעָמְדוּ – מִצְוָה בַּנִּדּוֹנִים שֶׁיַּעַמְדוּ.
בשְׁנֵי הָאֲנָשִׁים, אֵין לִי אֶלָּא בִּזְמַן שֶׁהֵם שְׁנֵי אֲנָשִׁים; אִישׁ עִם אִשָּׁה, וְאִשָּׁה עִם אִישׁ, שְׁתֵּי נָשִׁים זוֹ עִם זוֹ מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֲשֶׁר לָהֶם הָרִיב״, מִכָּל מָקוֹם.
גיָכוֹל אַף אִשָּׁה תְּהֵא כְּשֵׁרָה לְעֵדוּת? – נֶאֱמַר כָּאן ״שְׁנֵי״ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (דברים יט טו) ״שְׁנֵי״, מַה שְׁנֵי הָאָמוּר כָּאן, אֲנָשִׁים וְלֹא נָשִׁים – אַף שְׁנֵי הָאָמוּר לְהַלָּן אֲנָשִׁים וְלֹא נָשִׁים.
דאֲשֶׁר לָהֶם הָרִיב, יָבוֹא בַּעַל הַשּׁוֹר וְיַעֲמֹד עַל שׁוֹרוֹ.
הלִפְנֵי ה׳ – הֵם סְבוּרִים לִפְנֵי בָּשָׂר וָדָם הֵם עוֹמְדִים, וְאֵינָם אֶלָּא לִפְנֵי הַמָּקוֹם!
ולִפְנֵי הַכֹּהֲנִים וְהַשּׁוֹפְטִים אֲשֶׁר יִהְיוּ בַּיָּמִים הָהֵם, זוֹ הִיא שֶׁאָמַר רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי: וְכִי עָלְתָה עַל דַּעְתֵּנוּ שׁוֹפֵט שֶׁאֵינוֹ בְיָמֶיךָ? אֶלָּא שׁוֹפֵט שֶׁהוּא כָּשֵׁר וּמֻחְזָק לְךָ בְּאוֹתָם הַיָּמִים. הָיָה קָרוֹב וְנִתְרַחֵק – כָּשֵׁר, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (קהלת ז י): ״אַל תֹּאמַר מֶה הָיָה״.
ז(דברים יט יח) וְדָרְשׁוּ הַשֹּׁפְטִים הֵיטֵב, וּלְהַלָּן הוּא אוֹמֵר (דברים יז ד): ״וְהֻגַּד לְךָ וְשָׁמַעְתָּ וְדָרַשְׁתָּ הֵיטֵב״ – הֵיטֵב הֵיטֵב לִגְזֵרָה שָׁוָה, מְלַמֵּד שֶׁבּוֹדְקִים אוֹתוֹ בְּשֶׁבַע חֲקִירוֹת. אֵין לִי אֶלָּא חֲקִירוֹת, בְּדִיקוֹת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים יג טו): ״וְהִנֵּה אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר״.
חמִנַּיִן שֶׁהָעֵד עוֹשֶׂה עַצְמוֹ שַׁקָּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: וְהִנֵּה עֵד שֶׁקֶר הָעֵד.
טוּמִנַּיִן שֶׁעוֹשֶׂה אֶת חֲבֵרוֹ שַׁקָּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: וְהִנֵּה עֵד שֶׁקֶר הָעֵד. יָכוֹל אַף מִשֶּׁנֶּחְקְרָה עֵדוּתָם בְּבֵית דִּין? תַּלְמוּד לוֹמַר: שֶׁקֶר עָנָה בְאָחִיו. אֱמֹר מֵעַתָּה: כָּל זְמַן שֶׁבֵּית דִּין צְרִיכִים לָהֶם, וְלֹא מִשֶּׁנֶּחְקְרָה עֵדוּתָם בְּבֵית דִּין. כְּשֶׁתִּמְצָא אוֹמֵר זוֹמֵם מִזּוֹמֵם וַאֲפִלּוּ הֵם מֵאָה.
י(דברים יט יט) וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו, אִם מָמוֹן – מָמוֹן; אִם מַכּוֹת – מַכּוֹת; אִם עוֹנָשִׁים – עוֹנָשִׁים.
יאעֹנֶשׁ שָׁמַעְנוּ, אַזְהָרָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר [(שמות כ יג): ״לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר״].
יבוַעֲשִׂיתֶם לוֹ, מִכָּן אָמְרוּ: אֵין עֵדִים זוֹמְמִים נֶהֱרָגִים עַד שֶׁיִּגָּמֵר הַדִּין, שֶׁהֲרֵי צַדּוּקִים אוֹמְרִים: עַד שֶׁיֵּהָרֵג, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יט כא): ״נֶפֶשׁ בְּנֶפֶשׁ״.
יגרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: מַה תַּלְמוּד לוֹמַר וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו? לְפִי שֶׁמָּצִינוּ בְּכָל עוֹנָשִׁים שֶׁבַּתּוֹרָה, שֶׁהִשְׁוָה מִיתַת הָאִישׁ לְמִיתַת הָאִשָּׁה – וְזוֹמְמֵיהֶם כַּיּוֹצֵא בָהֶם. אֲבָל בַּת כֹּהֵן וּבוֹעֲלָהּ – לֹא הִשְׁוָה מִיתַת הָאִישׁ לְמִיתַת הָאִשָּׁה, אֶלָּא מִיתַת הָאִישׁ בְּחֶנֶק וּמִיתַת הָאִשָּׁה בִּשְׂרֵפָה. אֲבָל זוֹמְמִים, לֹא שָׁמַעְנוּ מַה יֵּעָשֶׂה לָהֶם? תַּלְמוּד לוֹמַר: וַעֲשִׂיתֶם לוֹ כַּאֲשֶׁר זָמַם לַעֲשׂוֹת לְאָחִיו – כְּמִיתַת אָחִיו מִיתָתוֹ, וְלֹא כְּמִיתַת אֲחוֹתוֹ!
ידוּמִנַּיִן שֶׁהַמְבַיֵּשׁ מְשַׁלֵּם מָמוֹן? נֶאֱמַר כָּאן (דברים יט כא) ״לֹא תָחוֹס עֵינֶךָ״ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (דברים כה יב) ״לֹא תָחוֹס עֵינֶךָ״, מַה ״לֹא תָחוֹס עֵינֶךָ״ הָאָמוּר לְהַלָּן – מָמוֹן, אַף ״לֹא תָחוֹס עֵינֶךָ״ הָאָמוּר כָּאן – מָמוֹן.
טורַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: נֶאֱמַר כָּאן ״יָד וְרֶגֶל״, וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (שמות כא כד) ״יָד וְרֶגֶל״, מַה ״יָד וְרֶגֶל״ הָאָמוּר לְהַלָּן – מָמוֹן, אַף ״יָד וְרֶגֶל״ הָאָמוּר כָּאן – מָמוֹן.
טזרַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: מִנַּיִן שֶׁלֹּא יֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַד שֶׁיְּהוּ לוֹ יָדַיִם וְרַגְלַיִם וְעֵינַיִם וְשִׁנַּיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים יט כא-כ א): לֹא תָחוֹס עֵינֶךָ נֶפֶשׁ בְּנֶפֶשׁ וְג׳ כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה.
יזאָמַר רַבִּי יְהוּדָה: בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים? בְּמִלְחֶמֶת מִצְוָה, אֲבָל בְּמִלְחֶמֶת חוֹבָה הַכֹּל יוֹצְאִים, אֲפִלּוּ (יואל ב טז) ״חָתָן מֵחַדְרוֹ וְכַלָּה מֵחֻפָּתָהּ״. [(דברים כ א) סוּס וָרֶכֶב,] כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם – כָּל הַגּוֹיִם נַעֲשִׂים לִפְנֵיהֶם כְּסוּס אֶחָד, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות טו א): ״סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם״. וְכִי סוּס אֶחָד הָיָה כו׳.
יחכִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אוֹיְבֶיךָ – בְּמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת הַכָּתוּב מְדַבֵּר.
יטעַל אוֹיְבֶיךָ – כְּנֶגֶד אוֹיְבֶיךָ אַתָּה נִלְחָם.
כוְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב, מָה הֵם יוֹצְאִים עָלֶיךָ בְּסוּס וָרֶכֶב – אַף אַתָּה צֵא עֲלֵיהֶם בְּסוּס וָרֶכֶב. מָה הֵם יוֹצְאִים עָלֶיךָ בְּעַם רַב – אַף אַתָּה צֵא עֲלֵיהֶם בְּעַם רַב.
כאלֹא תִירָא מֵהֶם כִּי ה׳ אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ הַמַּעַלְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, מִי שֶׁהֶעֱלָךְ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם הוּא עִמָּךְ בְּעֵת צָרָה.