א(דברים יח ג) וְזֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים – מְלַמֵּד שֶׁהַמַּתָּנוֹת יוֹצְאוֹת בְּדַיָּנִים.
ביָכוֹל אַף קָדָשִׁים יִהְיוּ חַיָּבִים בְּמַתָּנוֹת? וְדִין הוּא: וּמָה חֻלִּין, שֶׁאֵין חַיָּבִים בְּחָזֶה וָשׁוֹק, חַיָּבִים בַּמַּתָּנוֹת – קָדָשִׁים, שֶׁחַיָּבִים בְּחָזֶה וָשׁוֹק, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהוּ חַיָּבִים בַּמַּתָּנוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: וְזֶה יִהְיֶה מִשְׁפַּט הַכֹּהֲנִים.
גמֵאֵת הָעָם – וְלֹא מֵאֵת אֲחֵרִים. מֵאֵת הָעָם – וְלֹא מֵאֵת הַכֹּהֲנִים.
דמֵאֵת זֹבְחֵי הַזֶּבַח – פְּרָט לַטְּרֵפָה.
המֵאֵת זֹבְחֵי הַזֶּבַח – אֵין לוֹ בּוֹ אֶלָּא בִּשְׁעַת זְבִיחָה בִּלְבַד. מִכָּן אָמְרוּ (חולין פ״י מ״ד): גֵּר שֶׁנִּתְגַּיֵּר וְהָיְתָה לוֹ פָּרָה, נִשְׁחֲטָה עַד שֶׁלֹּא נִתְגַּיֵּר – פָּטוּר; מִשֶּׁנִּתְגַּיֵּר – חַיָּב. סָפֵק – פָּטוּר, הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵרוֹ עָלָיו הָרְאָיָה.
ואִם שׁוֹר אִם שֶׂה – לְרַבּוֹת כִּלְאַיִם, אִם שׁוֹר אִם שֶׂה – בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ. וַהֲלֹא דִין הוּא: חִיֵּיב כָּאן וְחִיֵּיב בְּרֵאשִׁית הַגֵּז; מַה מָּצִינוּ בְּרֵאשִׁית הַגֵּז, נוֹהֵג בָּאָרֶץ וּבְחוּצָה לָאָרֶץ – אַף מַתָּנוֹת נוֹהֲגוֹת בָּאָרֶץ וּבְחוּצָה לָאָרֶץ! אוֹ כַּלֵּךְ לְדֶרֶךְ זוֹ: חִיֵּיב כָּאן וְחִיֵּיב בִּתְרוּמַת רֵאשִׁית; מַה תְּרוּמַת רֵאשִׁית, אֵינוֹ חַיָּב אֶלָּא בָּאָרֶץ – אַף מַתָּנוֹת אֵינָן נוֹהֲגוֹת אֶלָּא בָּאָרֶץ!
זנִרְאֶה לְמִי דוֹמֶה? דָּנִים דָּבָר שֶׁאֵין תָּלוּי בָּאָרֶץ וּבַקֹּדֶשׁ מִדָּבָר שֶׁאֵין תָּלוּי בָּאָרֶץ וּבַקֹּדֶשׁ, וְאַל תּוֹכִיחַ תְּרוּמַת רֵאשִׁית, שֶׁהִיא תְּלוּיָה בָּאָרֶץ וּבַקֹּדֶשׁ.
חאוֹ כַּלֵּךְ לְדֶרֶךְ זוֹ: דָּנִים דָּבָר שֶׁנּוֹהֵג בֵּין בַּמְרֻבֶּה בֵּין בַּמּוּעָט מִדָּבָר שֶׁנּוֹהֵג בַּמְרֻבֶּה וּבַמּוּעָט, וְאַל יוֹכִיחַ רֵאשִׁית הַגֵּז, שֶׁאֵינוֹ נוֹהֵג אֶלָּא בַּמְרֻבֶּה.
טתַּלְמוּד לוֹמַר: אִם שׁוֹר אִם שֶׂה, בֵּין בָּאָרֶץ בֵּין בְּחוּצָה לָאָרֶץ.
יוְנָתַן לַכֹּהֵן – לַכֹּהֵן עַצְמוֹ.
יאהַזְּרוֹעַ – זְרוֹעַ שֶׁל יָמִין.
יבוְהַלְּחָיַיִם – זֶה לְחִי הַתַּחְתּוֹן.
יגוְהַקֵּבָה – כְּמַשְׁמָעָהּ.
ידרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר, דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת אוֹמְרִים: נָתַן לוֹ זְרוֹעַ תַּחַת הַיָּד, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (במדבר כה ז): ״וַיָּקָם מִתּוֹךְ הָעֵדָה וַיִּקַּח רֹמַח בְּיָדוֹ״; וְהַלְּחָיַיִם תַּחַת תְּפִלָּה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים קו ל) ״וַיַּעֲמֹד פִּינְחָס וַיְפַלֵּל״; הַקֵּבָה תַּחַת קֵיבָה, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר כה ח): ״וְאֶל הָאִשָּׁה אֶל קֳבָתָהּ״!