אוְנִדְּחָה יָדוֹ בַגַּרְזֶן לִכְרוֹת הָעֵץ, מִכָּן אַתָּה אוֹמֵר: נִתְכַּוֵּן לָקוּץ אֶת הָאִילָן וְנָפַל עַל אָדָם וַהֲרָגוֹ – הֲרֵי זֶה גּוֹלֶה.
בוְנָשַׁל הַבַּרְזֶל מִן הָעֵץ הַמְבַקֵּעַ, רַבִּי אוֹמֵר: מִן הָעֵץ הַמִּתְבַּקֵּעַ.
גוּמָצָא, בַּמָּצוּי. מִכָּן הָיָה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: אִם מִשֶּׁיָּצָאת אֶבֶן מִיָּדוֹ הוֹצִיא הַלָּה אֶת רֹאשׁוֹ וְקִבְּלָהּ – הֲרֵי זֶה פָּטוּר.
דהוּא יָנוּס אֶל אַחַת הֶעָרִים הָאֵלֶּה וָחָי, שֶׁלֹּא יְהֵא גּוֹלֶה מֵעִיר לְעִיר.
ה(דברים יט ו) פֶּן יִרְדֹּף גֹּאֵל הַדָּם אַחֲרֵי הָרוֹצֵחַ, מִצְוָה בְּיַד גּוֹאֵל הַדָּם לִרְדֹּף.
וכִּי יֵחַם לְבָבוֹ וְהוּא לֹא שֹׂנֵא הוּא לוֹ, הָא אִם שׂוֹנֵא – אֵינוֹ גוֹלֶה.
זמִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם, זוֹ שֶׁרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: תְּמוֹל – שְׁנַיִם; שִׁלְשׁוֹם – שְׁלֹשָׁה.
ח(דברים יט ז) עַל כֵּן אָנֹכִי מְצַוְּךָ לֵאמֹר – לְהַזְהִיר בֵּית דִּין עַל כָּךְ.