א(דברים יט ד) וְזֶה דְּבַר הָרוֹצֵחַ, מִכָּן אַתָּה אוֹמֵר (מכות ב ח) רוֹצֵחַ שֶׁגּוֹלֶה מֵעִיר לְעִיר מִקְלָט.
במִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יט ו) ״פֶּן יִרְדֹּף גֹּאֵל הַדָּם אַחֲרֵי הָרוֹצֵחַ״, אֵין לִי אֶלָּא רוֹדֵף וְגוֹאֵל; רוֹדֵף וְלֹא גוֹאֵל, גּוֹאֵל וְלֹא רוֹדֵף, לֹא רוֹדֵף וְלֹא גוֹאֵל מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: רֹצֵחַ רֹצֵחַ, רִבָּה.
גמִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר ״כִּי יֵחַם לְבָבוֹ״, אֵין לִי אֶלָּא מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חַמּוּת הַלֵּב; הָאָב אֶת הַבֵּן וְהַבֵּן אֶת הָאָב מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: רֹצֵחַ רֹצֵחַ, רִבָּה.
דמַה תַּלְמוּד לוֹמַר שָׁמָּה שָׁמָּה שָׁמָּה שְׁלֹשָׁה פְעָמִים? שָׁם תְּהֵא דִירָתוֹ, שָׁם תְּהֵא מִיתָתוֹ, שָׁם תְּהֵא קְבוּרָתוֹ.
המַה תַּלְמוּד לוֹמַר רֵעֵהוּ רֵעֵהוּ רֵעֵהוּ שָׁלֹשׁ פְּעָמִים? רֵעֵהוּ – פְּרָט לַאֲחֵרִים, רֵעֵהוּ – פְּרָט לְגֵר תּוֹשָׁב, רֵעֵהוּ – כְּבָר קְרָאַתּוּ הַתּוֹרָה רֵעֵהוּ! אֲשֶׁר יַכֶּה אֶת רֵעֵהוּ בִּבְלִי דַעַת וְהוּא לֹא שֹׂנֵא לוֹ, הָא אִם שׂוֹנֵא לוֹ – אֵינוֹ גוֹלֶה.
ומִתְּמוֹל שִׁלְשֹׁם, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: תְּמוֹל – שְׁנַיִם, שִׁלְשֹׁם – שְׁלֹשָׁה.