א(דברים יז יח) וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ – אִם עוֹשֶׂה הוּא כָּל הָאָמוּר בָּעִנְיָן, כְּדַי הוּא שֶׁיֵּשֵׁב עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ.
בוְכָתַב לוֹ – לִשְׁמוֹ; שֶׁלֹּא יְהֵא נֵאוֹת בְּשֶׁל אֲבוֹתָיו.
גמִשְׁנֵה, אֵין לִי אֶלָּא מִשְׁנֵה תּוֹרָה, שְׁאָר דִּבְרֵי תוֹרָה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים יז יט): ״לִשְׁמֹר אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת וְאֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה לַעֲשׂוֹתָם״. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר מִשְׁנֵה הַתּוֹרָה? – שֶׁעֲתִידָה לְהִשְׁתַּנּוֹת!
דאֲחֵרִים אוֹמְרִים: אֵין קוֹרְאִים בְּיוֹם הַקְהֵל אֶלָּא מִשְׁנֵה תּוֹרָה בִּלְבַד.
העַל סֵפֶר – וְלֹא עַל הַלּוּחַ, עַל סֵפֶר – וְלֹא עַל הַנְּיָר, אֶלָּא עַל הַמְּגִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: עַל סֵפֶר.
ומִלִּפְנֵי הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם, שֶׁתְּהֵא מֻגַּהַת מִלִּפְנֵי הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם.
זעַל סֵפֶר, עַל גַּבֵּי עוֹר בְּהֵמָה טְהוֹרָה, וּמַגִּיהִים לוֹ מִסֵּפֶר עֲזָרָה עַל פִּי בֵּית דִּין שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד.
חמִלִּפְנֵי הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם, מִכָּן דָּרַשׁ רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲרָךְ שֶׁסּוֹף תּוֹרָה עֲתִידָה לְהִשְׁתַּכֵּחַ.