א(דברים יט יד) לֹא תַסִּיג גְּבוּל רֵעֲךָ, וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר (ויקרא יט יג) ״לֹא תִגְזֹל״, וּמַה תַּלְמוּד לוֹמַר לֹא תַסִּיג? מְלַמֵּד שֶׁכָּל הָעוֹקֵר תְּחוּמוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ עוֹבֵר בִּשְׁנֵי לָאוִים.
ביָכוֹל בְּחוּצָה לָאָרֶץ? תַּלְמוּד לוֹמַר: בְּנַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר תִּנְחַל. בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל עוֹבֵר בִּשְׁנֵי לָאוִים, בְּחוּצָה לָאָרֶץ אֵינוֹ עוֹבֵר אֶלָּא מִשּׁוּם לָאו אֶחָד בִּלְבַד.
גמִנַּיִן לָעוֹקֵר תְּחוּמִים שֶׁל שְׁבָטִים שֶׁעוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה? תַּלְמוּד לוֹמַר: לֹא תַסִּיג גְּבוּל רֵעֲךָ. מִנַּיִן לְמַחֲלִיף דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּדִבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ, וְדִבְרֵי רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּדִבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר, וְלָאוֹמֵר עַל טָמֵא טָהוֹר וְעַל טָהוֹר טָמֵא – שֶׁהוּא עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה? תַּלְמוּד לוֹמַר: לֹא תַסִּיג גְּבוּל רֵעֲךָ. מִנַּיִן לְמוֹכֵר קֶבֶר אֲבוֹתָיו שֶׁעוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה? תַּלְמוּד לוֹמַר: לֹא תַסִּיג גְּבוּל רֵעֲךָ. יָכוֹל אֲפִלּוּ לֹא נִקְבַּר בּוֹ אָדָם מֵעוֹלָם? תַּלְמוּד לוֹמַר: בְּנַחֲלָתְךָ אֲשֶׁר תִּנְחַל, הָא אִם קָבַר בּוֹ אֲפִלּוּ נֵפֶל אֶחָד בִּרְשׁוּת – עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה.
ד(דברים יט טו) לֹא יָקוּם עֵד אֶחָד בָּאִישׁ, אֵין לִי אֶלָּא לְדִינֵי נְפָשׁוֹת, לְדִינֵי מָמוֹנוֹת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: לְכָל עָוֹן,
הלְקָרְבָּנוֹת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: וּלְכָל חַטָּאת.
ולְמַכּוֹת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: בְּכָל חֵטְא אֲשֶׁר יֶחֱטָא.
זלְהַעֲלוֹת לִכְהוּנָּה וּלְהוֹרִיד מִן הַכְּהוּנָּה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: לְכָל עָוֹן וּלְכָל חַטָּאת.
חאֵין לִי אֶלָּא לְעֵדוּת אִישׁ, לְעֵדוּת אִשָּׁה מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: לְכָל עָוֹן וּלְכָל חַטָּאת בְּכָל חֵטְא אֲשֶׁר יֶחֱטָא. אִם סוֹפֵנוּ לְרַבּוֹת אִשָּׁה, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר אִישׁ? לְעָוֹן אֵינוֹ קָם, קָם הוּא בָּאִשָּׁה לְהַשִּׂיאָהּ, דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה.
טרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: לְעָוֹן אֵינוֹ קָם, קָם הוּא לִשְׁבוּעָה. אָמַר רַבִּי יוֹסֵי: קַל וָחֹמֶר הַדְּבָרִים – וּמָה אִם בְּמָקוֹם שֶׁאֵין פִּיו מִצְטָרֵף עִם פִּי עֵד אֶחָד לְמִיתָה, הֲרֵי זֶה נִשְׁבָּע עַל פִּי עַצְמוֹ. מָקוֹם שֶׁפִּיו מִצְטָרֵף עִם פִּי עֵד אֶחָד לְמָמוֹן, אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא נִשְׁבָּע עַל פִּי עַצְמוֹ? לָאו! מָה לְנִשְׁבָּע עַל פִּי עַצְמוֹ, שֶׁכֵּן מְשַׁלֵּם עַל פִּי עַצְמוֹ. יִשָּׁבַע עַל פִּי עֵד אֶחָד, שֶׁכֵּן אֵין מְשַׁלֵּם עַל פִּי עֵד אֶחָד? תַּלְמוּד לוֹמַר: לְכָל עָוֹן, לְעָוֹן אֵינוֹ קָם, קָם הוּא לִשְׁבוּעָה!
יעַל פִּי שְׁנַיִם עֵדִים אוֹ עַל פִּי שְׁלֹשָׁה עֵדִים יָקוּם דָּבָר, לֹא עַל פִּי כְתָבָם וְלֹא עַל פִּי תוּרְגְּמָן.
יאעַל פִּי שְׁנַיִם, מִכָּן אָמְרוּ: הַמְקַנֵּא לְאִשְׁתּוֹ – רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מְקַנֵּא עַל פִּי שְׁנַיִם וּמַשְׁקָהּ עַל פִּי עֵד אֶחָד. שֶׁהָיָה בַדִּין: מָה אִם עֵדוּת הָרִאשׁוֹנָה, שֶׁאֵינָהּ אוֹסַרְתָּהּ אִיסּוּר עוֹלָם – אֵין מִתְקַיֶּמֶת פָּחוֹת מִשְּׁנַיִם, עֵדוּת הָאַחֲרוֹנָה, שֶׁאוֹסַרְתָּהּ אִסּוּר עוֹלָם – אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא תִתְקַיֵּם בְּפָחוֹת מִשְּׁנַיִם? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״וְעֵד אֵין בָּהּ״, כָּל שֶׁיֵּשׁ בָּהּ לֹא הָיְתָה שׁוֹתָה.