א(דברים יח טז) כְּכֹל אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ מֵעִם ה׳ אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב בָּזוֹ זָכוּ שֶׁיַּעַמְדוּ לָהֶם נְבִיאִים: לֹא אוֹסִיף לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל ה׳ אֱלֹהַי.
ב(דברים יח יז) וַיֹּאמֶר ה׳ אֵלָי הֵיטִיבוּ אֲשֶׁר דִּבֵּרוּ – כִּוְּנוּ לְדַעְתִּי, נָבִיא אָקִים לָהֶם. הָא לָמַדְתָּ שֶׁבִּשְׂכַר יִרְאָה שֶׁיָּרְאוּ – זָכוּ שֶׁיַּעַמְדוּ לָהֶם נְבִיאִים.
ג(דברים יח יח) וְנָתַתִּי דְבָרַי בְּפִיו – דְּבָרַי בְּפִיו אֲנִי נוֹתֵן, אֲבָל אֵינִי מְדַבֵּר עִמּוֹ פָּנִים בְּפָנִים. דָּבָר אַחֵר: וְנָתַתִּי דְבָרַי בְּפִיו, מִכָּן וָאֵילָךְ הֱוֵי יוֹדֵעַ הֵיאַךְ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ נִתֶּנֶת בְּפִי הַנְּבִיאִים.
דוְדִבֶּר אֲלֵיהֶם – שֶׁלֹּא לְהוֹשִׁיב אֶת הַתּוּרְגְּמָן.
האֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּנּוּ – אוֹמֵר עַל רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וְעַל אַחֲרוֹן אַחֲרוֹן.