א(דברים יט טז) כִּי יָקוּם עֵד חָמָס בְּאִישׁ לַעֲנוֹת בּוֹ סָרָה – אֵין חָמָס אֶלָּא גַּזְלָן. לַעֲנוֹת בּוֹ סָרָה, אֵין סָרָה אֶלָּא עֲבֵרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יג ו): ״כִּי דִבֶּר סָרָה״, וְאוֹמֵר (ירמיה כח טז): ״הַשָּׁנָה אַתָּה מֵת כִּי סָרָה דִבַּרְתָּ עַל ה׳״.
ב[לַעֲנוֹת בּוֹ], מַגִּיד שֶׁאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיַּכְחִישׁ אֶת עַצְמוֹ. מִכָּן אָמְרוּ (מכות פ״א מ״ד): אֵין הָעֵדִים נַעֲשִׂים זוֹמְמִים עַד שֶׁיָּזוֹמּוּ אֶת עַצְמָם. כֵּיצַד? מֵעִיד אֲנִי בְּאִישׁ פְּלוֹנִי שֶׁהָרַג אֶת הַנֶּפֶשׁ וְכוּ׳.