מה אנוש כי תזכרנו - מה טיבו דבר נש דא? אמר לון בר נש דיהא בצלמא דידן, דיהא חכמתא דיליה עלאה מחכמתכון. כיון דברא אדם וחטא ונפק בדימוס קמיה - אתו עז"א ועז"אל. אמרו קמיה: פתחון פה אית לן גבך! הא בר נש דעבדת חטי קמך! אמר להו אלמלי תהוון שכיחי גבייהו וכו'. מה עבד קב"ה? אפיל לון מדרגא קדישא דלהון מן שמיא.
אמר ר' שמעון, השתא אהדרנא לתיובתייכו! דבלעם אמר נופל וגלוי עינים. אי נימא דלא הוה הכי ושבוחי קא משבח גרמיה - היך יכתוב קב"ה מלה כדיבא באורייתא? ואי מלה דקשוט היא - היך ישתבח ההוא רשע בדרגא עלאה על כל נביאי מהימנותא?! ועוד דהא לא שריא קדושה דלעילא אלא באתריה דאתחזי ליה!
השתא אהדרנא למלה קדמאה! בתר דאפיל לון קב"ה מאתר קדישא דלהון - טעו בתר נשי עלמא ואטעו עלמא. הכא אית לאסתכלא! והא כתיב עושה מלאכיו רוחות וגו' (תהלים קד ד) - והא אלין מלאכין הוו - איך יכילו לאתקיימא בארעא? אלא תא חזי כל אינון דלעילא לא קיימין ולא יכלין למיקם בר בנהורא עלאה דנהיר לון וקיים לון. ואי פסיק מנייהו ההוא נהורא דלעילא - לא יכלין למיקם. כל שכן אלין דאפיל לון קב"ה ופסק מנייהו ההוא נהורא דלעילא דאשתני זיווייהו, וכד נחתו ושליט בהו אוירא דעלמא - אשתנו בדרגא אחרא.
תא חזי - מַנָא דהוה נחית להו לישראל במדברא - ההוא מנא הוה מטלא דלעילא דהוה נחית מעתיקא סתימא דכל סתימין. וכד הוה נחית - הוה נהוריה נהיר בכלהו עלמין, ומניה אתזן חקל דתפוחין ומלאכי עלאי. וכד הוה נחית לתתא ושליט ביה אוירא דעלמא - אגליד ואשתני זיויה, ולא הוה זיויה אלא כמה דכתיב והמן כזרע גד הוא וגו' (במדבר יא ז) - ולא יתיר. וכל שכן מלאכין! כיון דנחתו ושליט בהו אוירא - אשתנו מההוא דרגא קדמאה דהוו.
מה עבד קב"ה? חמא דאטעיין עלמא - קשר לון בשלשלאי דפרזלא בטורא דחשוכא. באן אתר יתבי? בעמיקא דטורי אותיב ליה לעזא ורמי חשוכא באנפוי. בגין דההיא שעתא דקשר לון קב"ה - אתתקף וארגיז כלפי מעלה, וקב"ה אפיל ליה בעומקא עד קדליה וזריק חשוכא באנפוי. עזאל דלא אתתקף - אותביה גביה ונהיר ליה חשוכא. ובני עלמא דידעין אתרייהו - אתיין לגבייהו ואולפין לון לבני נשא חרשין ונחשין וקסמין. ואינון טורי חשוכא אקרון הררי קדם. מאי טעמא? בגין דחשוכא אקדים לנהורא, ובגין כך טורי חשוכא הררי קדם אקרון. לבן ובלעם - מנייהו אולפי חרשין. והיינו דאמר בלעם מן ארם ינחני בלק מלך מואב מהררי קדם וגו' (במדבר כג ז) .
תא חזי בלעם הוה קא משבח גרמיה מהאי אתר ואמר נאם שומע אמרי אל וגו' (במדבר כד טז) . בגין דעז"א ועזא"ל אמרי לאינון בני עלמא מאילין מלין עלאין דהוו ידעי בקדמיתא לעילא, ומשתעי מעלמא קדישא דהוו ביה. הדא הוא דכתיב שומע אמרי אל - "שומע קול אל" לא כתיב, אלא אמרי אל - אינון אמירן דאמרי מניה. מאן דאתי מפרקא ושאלין ליה "מאן את אתי?". אמר: "מלמשמע מלין דמלכא קדישא". כך נאם שומע אמרי אל.
ויודע דעת עליון - דהוה ידע שעתא דתליא דינא בעלמא ומכוין שעתא בחרשוי.
אשר מחזה שדי יחזה. מאן מחזה שדי? אלין אינון נופל וגלוי עינים ואלין אינון 'עזא ועזאל'.
נופל - דא 'עזא' - דאעמיק ליה קב"ה בעומקא חשוכא ויתיב בעומקא עד קדליה כדקאמרן, וחשוכא אזדרק באנפי. ועל דא אקרי נופל - נפל זמנא חדא מן שמיא, ונפל זמנא אחרא לבתר בעומקא דחשוכא.
'עזאל' - הוא גלוי עינים - דהא לא אזדרק חשוכא עליה, דלא אתתקף ולא ארגיז לעילא כההוא דלעילא.