וזרח משעיר למו - ממה דאמרו בני שעיר דלא בעאן לקבלא - מהאי אנהר לון לישראל ואוסיף עלייהו נהורא וחביבו סגיא! אוף הכי הופיע ואנהר לישראל מהר פארן. ממה דאמרו בני פארן דלא בעו לקבלא - מהאי אוסיפו ישראל חביבו ונהירו יתיר כדקא יאות!
ומה דשאלת על ידא דמאן אתגלי עלייהו? -- רזא עלאה איהו, ואתגלי מלה על ידך!
אורייתא נפקת מרזא עלאה דרישא דמלכא סתימא. כד מטא לגבי דרועא שמאלא - חמא קב"ה בההוא דרועא דמא בישא דהוו מתרבי מתמן.
אמר: "אצטריך לי לבררא וללבנא דרועא דא. ואי לא - ימאיך; ההוא דמא בישא יפגים כלא. אבל אצטריך לבררא מהכא כל פגימו".
מה עבד? קרא לסמא"ל ואתא קמיה ואמר ליה: "תבעי אורייתא דילי?".
אמר: "מה כתיב בה?"
אמר ליה: "לא תרצח" - דליג קב"ה לאתר דאצטריך.
אמר: "חס ושלום! אורייתא דא דילך היא ודילך יהא! לא בעינא אורייתא דא!"
אתיב ואתחנן קמיה.
אמר: "מאריה דעלמא! אי את יהבה לי - כל שלטנו דילי אתעבר! דהא שלטנו דילי על קטולא איהו. וקרבין לא יהון. ושלטנו דילי על ככבא דמאדים. אי הכי כלא אתבטל מעלמא! מאריה דעלמא - טול אורייתך ולא יהא חולקא ואחסנא לי בה! אבל אי ניחא קמך - הא עמא בנוי דיעקב - לון אתחזי!
ואיהו חשיב דהא דלטורא אמר עלייהו. ודא הוא וזרח משעיר למו - משעיר ממש נפק נהורא לון לישראל. אמר סמא"ל, "ודאי אי בנוי דיעקב יקבלון דא - יתעברון מעלמא ולא ישלטון לעלמין".
אתיב ליה כמה זמנין ואמר דא.
ואמר ליה: "אנת בוכרא ולך אתחזי!"
אמר ליה: "יהא ליה בכירותא דילי! והא אזדבן ליה ואנא אודיתי."
אמר ליה: "הואיל ולא בעית למהוי לך בה חולקא - אתעבר מנה בכלא!"
אמר: "יאות!"
אמר ליה: "הואיל וכך - הב לי עיטא איך אעביד דיקבלון לה בנוי דיעקב דאת אמר?"
אמר ליה: "מאריה דעלמא! אצטריך לשחדא לון! טול נהורא מנהירו דחילי שמיא והב עלייהו. ובדא יקבלון לה. והא דילי יהא בקדמיתא!"
אפשיט מניה נהירו דחפיא עליה ויהב ליה למיהב לון לישראל. הדא הוא דכתיב וזרח משעיר למו - משעיר ממש - דא סמא"ל דכתיב ונשא השעיר עליו (ויקרא טז כב) . למו - לישראל.
כיון דביער דא ואעבר דמא בישא מדרועא שמאלא - אהדר לדרועא ימינא. חמא ביה אוף הכי. אמר "הכי נמי אצטריך לנקייא מדמא בישא דרועא דא".
קרא לרהב. אמר ליה: "תבעי את אורייתא דילי?"
אמר ליה: "מה כתיב בה?"
דליג ליה ואמר לא תנאף.
אמר: "ווי אי ירותא דא יחסין לי קב"ה! ירותא בישא דיתעבר בה כל שלטני! דהא ברכתא דמיא נטילנא, ברכתא דנוני ימא דכתיב פרו ורבו וגו', וכתיב והפריתי אותו והרביתי אותו וגו' (בראשית יז כ) , וכתיב והוא יהיה פרא אדם (בראשית טז יב) " .
שארי לאתחננא קמי מאריה. אמר ליה: "מארי דעלמא! תרין בנין נפקנא מאברהם - הא בנוי דיצחק! הב לון ולון אתחזי!"
אמר ליה: "לא יכילנא דאנת בוכרא ולך אתחזי!"
שארי לאתחננא קמיה ואמר: "מאריה דעלמא! בכירותא דילי יהא דיליה! והאי נהורא דאנא יריתנא על דא - טול והב לון!"
וכך עבד. הדא הוא דכתיב הופיע מהר פארן.
מאי שנא בסמא"ל כתיב וזרח וברהב כתיב הופיע? אלא נטל בההוא נהירו דאפשיט מניה סמא"ל חרב וקטולא לקטלא בדינא ולקטלא כדקא יאות. הדא הוא דכתיב ואשר חרב גאותך (דברים לג כט) - אע"ג דלא הוה דילך. ונטל בההוא ברכתא דאפשיט מניה רהב - זעיר, כמאן דאופע זעיר מברכתא דלהון למעבד פריה ורביה. בגין כך הופיע מהר פארן ולא כתיב "וזרח".
כיון דנטל מתנן אלין לישראל מאינון רברבנין שלטנין - אתא וקרא להו לכל