א(דברים יג יז) וְאֶת כָּל שְׁלָלָהּ – לְרַבּוֹת נִכְסֵי רְשָׁעִים שֶׁבְּחוּצָה לָהּ.
באֶל תּוֹךְ רְחֹבָהּ, אֵין לָהּ רְחוֹב – עוֹשִׂים לָהּ רְחוֹב.
גהָיָה רְחוֹב חוּצָה לָהּ, מִנַּיִן שֶׁכּוֹנְסִים אוֹתוֹ לְתוֹכָהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: אֶל תּוֹךְ רְחֹבָהּ.
דוְשָׂרַפְתָּ בָאֵשׁ אֶת הָעִיר וְאֶת כָּל שְׁלָלָהּ – וְלֹא שְׁלַל שָׁמַיִם. מִכָּן אָמְרוּ: אִילָנוֹת הַמְחֻבָּרִים מֻתָּרִים וְהַתְּלוּשִׁים אֲסוּרִים, בּוֹרוֹת שִׁיחִים וּמְעָרוֹת וְכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ מֻתָּרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: שְׁלָלָהּ – וְלֹא שְׁלַל שָׁמַיִם. דָּבָר אַחֵר: שְׁלָלָהּ – וְלֹא שְׁלַל שָׁמַיִם.
המִכָּן אָמְרוּ (סנהדרין פ״י מ״ו): הַהֶקְדֵּשׁוֹת שֶׁבְּתוֹכָהּ יִפָּדוּ, תְּרוּמוֹת יֵרָקְבוּ, מַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְכִתְבֵי הַקֹּדֶשׁ יִגָּנְזוּ.
וכָּלִיל לַה׳ אֱלֹהֶיךָ וְהָיְתָה תֵּל עוֹלָם, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (יהושע ו כו): ״וַיַּשְׁבַּע יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר אָרוּר הָאִישׁ לִפְנֵי ה׳ אֲשֶׁר יָקוּם וּבָנָה אֶת הָעִיר הַזֹּאת אֶת יְרִיחוֹ״, וְכִי אֵין אָנוּ יוֹדְעִים שֶׁיְּרִיחוֹ שְׁמָהּ? אֶלָּא שֶׁלֹּא יִבְנוּ אוֹתָהּ וְיִקְרְאוּ שְׁמָהּ עִיר אַחֶרֶת, וְשֶׁלֹּא יִבְנוּ עִיר אַחֶרֶת וְיִקְרְאוּ שְׁמָהּ יְרִיחוֹ.
ז(יהושע ו כו) ״בִּבְכוֹרוֹ יְיַסְּדֶנָּה וּבִצְעִירוֹ יַצִּיב דְּלָתֶיהָ״. יָכוֹל שׁוֹגֵג? תַּלְמוּד לוֹמַר (מלכים א טז לד): ״כִּדְבַר ה׳ אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד יְהוֹשֻׁעַ בֶּן נוּן״. אֱמֹר מֵעַתָּה: מֵזִיד הָיָה!