א(דברים יא כה) לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ בִּפְנֵיכֶם, אֵין לִי אֶלָּא אִישׁ. אֻמָּה, וּמִשְׁפָּחָה, אִשָּׁה בִּכְשָׁפֶיהָ מִנַּיִן? – תַּלְמוּד לוֹמַר: לֹא יִתְיַצֵּב אִישׁ, מִכָּל מָקוֹם. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר ״אִישׁ״? – אֲפִלּוּ כְּעוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ג יא): ״כִּי רַק עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן נִשְׁאַר מִיֶּתֶר הָרְפָאִים״.
בפַּחְדְּכֶם וּמוֹרַאֲכֶם, וַהֲלֹא אִם נִפְחָדִים הֵם יְרֵאִים הֵם! אֶלָּא פַּחְדְּכֶם עַל הַקְּרוֹבִים, וּמוֹרַאֲכֶם עַל הָרְחוֹקִים. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (יהושע ה א): ״וַיְהִי כִשְׁמֹעַ כָּל מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן יָמָּה וְכָל מַלְכֵי הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר עַל הַיָּם, אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ [ה׳ אֶת מֵי הַיַּרְדֵּן מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל עַד עָבְרָם] – וַיִּמַּס לְבָבָם וְלֹא הָיָה בָּהֶם עוֹד רוּחַ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל״. וְכֵן רָחָב הַזּוֹנָה אוֹמֶרֶת לִשְׁלוּחֵי יְהוֹשֻׁעַ (יהושע ב י): ״כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ ה׳ אֶת מֵי יַם סוּף מִפְּנֵיכֶם, וַנִּשְׁמַע וַיִּמַּס לְבָבֵנוּ״ וְגוֹ׳. תֹּאמַר שֶׁלֹּא הָיוּ אַנְשֵׁי יְרִיחוֹ גְּדוֹלִים וְקָשִׁים? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר (יהושע ב א): ״וַיִּשְׁלַח יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן מִן הַשִּׁטִּים שְׁנַיִם אֲנָשִׁים מְרַגְּלִים חֶרֶשׁ לֵאמֹר לְכוּ רְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְאֶת יְרִיחוֹ״; יְרִיחוֹ בִּכְלָל הָיְתָה וְלָמָּה יָצָאת? מְלַמֵּד שֶׁהָיְתָה קָשָׁה כְּנֶגֶד כֻּלָּם! כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר (במדבר לא ו): ״וַיִּשְׁלַח אוֹתָם מֹשֶׁה אֶלֶף לַמַּטֶּה לַצָּבָא אוֹתָם וְאֶת פִּינְחָס״; פִּינְחָס בִּכְלָל הָיָה וְלָמָּה יָצָא? מְלַמֵּד שֶׁשָּׁקוּל כְּנֶגֶד כֻּלָּם! כַּיּוֹצֵא בּוֹ אַתָּה אוֹמֵר (שמות טו א): ״אָז יָשִׁיר מֹשֶׁה וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל״; מֹשֶׁה בִּכְלָל הָיָה וְלָמָּה יָצָא? מְלַמֵּד שֶׁהָיָה שָׁקוּל כְּנֶגֶד כֻּלָּם!
גכַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר (שמואל ב כב א): ״וַיְדַבֵּר דָּוִד לַה׳ אֶת דִּבְרֵי הַשִּׁירָה הַזֹּאת״ וגו׳ – שָׁאוּל בִּכְלָל הָיָה, וְלָמָּה יָצָא? מְלַמֵּד שֶׁהָיָה שָׁקוּל כְּנֶגֶד כֻּלָּם! כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר (שמואל ב ב ל): ״וַיִּפָּקְדוּ מֵעַבְדֵי דָוִד תִּשְׁעָה עָשָׂר אִישׁ וַעֲשָׂהאֵל״ – עֲשָׂהאֵל בִּכְלָל הָיָה, וְלָמָּה יָצָא? מְלַמֵּד שֶׁהָיָה קָשֶׁה כְּנֶגֶד כֻּלָּם! כַּיּוֹצֵא בוֹ אַתָּה אוֹמֵר (מלכים א יא א): ״וְהַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אָהַב נָשִׁים נָכְרִיּוֹת וְגוֹ׳ וְאֶת בַּת פַּרְעֹה״ – בַּת פַּרְעֹה בִּכְלָל הָיְתָה, וְלָמָּה יָצָאת? מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מְחַבְּבָהּ יָתֵר מִכֻּלָּם, וּכְלַפֵּי חֵטְא שֶׁהֶחְטִיאָה אוֹתוֹ יָתֵר מִכֻּלָּן!
דיִתֵּן ה׳ אֱלֹהֵיכֶם לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (דברים טז טז): ״שָׁלֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה״ וְגוֹ׳, שֶׁמָּא יֹאמְרוּ יִשְׂרָאֵל: הֲרֵי אָנוּ עוֹלִים לְהִשְׁתַּחֲווֹת, מִי מְשַׁמֵּר לָנוּ אֶת אַרְצֵנוּ? אָמַר לָהֶם הַמָּקוֹם: עֲלוּ, וְשֶׁלָּכֶם אֲנִי שׁוֹמֵר, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות לד כד): ״וְלֹא יַחְמֹד אִישׁ אֶת אַרְצְךָ בַּעֲלֹתְךָ לֵרָאוֹת״. אִם בְּעֵינָיו אֵינָהּ חוֹמְדָהּ, כֵּיצַד בָּא לִטּוֹל נְכָסִים וּבְהֵמָה? וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא כְּשֶׁיִּשְׂרָאֵל עוֹשִׂים רְצוֹנוֹ שֶׁל מָקוֹם, מָה נַעֲמָן אוֹמֵר לֶאֱלִישָׁע? (מלכים ב ה יז) ״וָלֹא יֻתַּן נָא לְעַבְדְּךָ מַשָּׂא צֶמֶד פְּרָדִים אֲדָמָה״. וַהֲלֹא דְבָרִים קַל וָחוֹמֶר: אִם עָפָר הֲרֵי הוּא מִתְיָרֵא לִטּוֹל מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא בִרְשׁוּת, כֵּיצַד הוּא בָּא לִטּוֹל נְכָסִים וּבְהֵמָה? כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם, וְהֵיכָן דִּבֵּר? (שמות כג כז) ״אֶת אֵימָתִי אֲשַׁלַּח לְפָנֶיךָ וְהַמֹּתִי אֶת כָּל הָעָם אֲשֶׁר תָּבֹא בָּהֶם״.