א(דברים יב ה-ו) וּבָאתָ שָׁמָּה, וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה״, לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא כג לז): ״אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה׳ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ לְהַקְרִיב אִשֶּׁה לַה׳ דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ״,
ביָכוֹל אֵין לִקְרַב בָּרֶגֶל אֶלָּא קָרְבְּנוֹת רֶגֶל בִּלְבַד? מִנַּיִן לְקָרְבְּנוֹת צִבּוּר שֶׁהוּקְדְּשׁוּ לִפְנֵי הָרֶגֶל שֶׁיָּבוֹאוּ בָרֶגֶל, וְקָרְבְּנוֹת הַיָּחִיד שֶׁהוּקְדְּשׁוּ לִפְנֵי הָרֶגֶל שֶׁיָּבֹאוּ בָרֶגֶל, וְשֶׁהוּקְדְּשׁוּ בָרֶגֶל שֶׁיָּבוֹאוּ בָרֶגֶל? תַּלְמוּד לוֹמַר (ויקרא כג לח): ״וּמִלְּבַד מַתְּנוֹתֵיכֶם וּמִלְּבַד כָּל נִדְרֵיכֶם וּמִלְּבַד כָּל נִדְבוֹתֵיכֶם אֲשֶׁר תִּתְּנוּ לַה׳״, לְרַבּוֹת עוֹפוֹת וּמְנָחוֹת, לְהַתִּיר שֶׁכֻּלָּם יָבוֹאוּ בָרֶגֶל.
גיָכוֹל רְשׁוּת? תַּלְמוּד לוֹמַר (במדבר כט לט): ״אֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַה׳ בְּמוֹעֲדֵיכֶם״. אִם לְהַתִּיר – כְּבָר הִתִּיר, אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר ״אֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַה׳ בְּמוֹעֲדֵיכֶם״? לְקָבְעָם, שֶׁכֻּלָּם יָבוֹאוּ בָרֶגֶל.
דיָכוֹל בְּאֵיזֶה רֶגֶל שֶׁיִּרְצֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר: וּבָאתָ שָׁמָּה וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה. אִם לְהַתִּיר – כְּבָר הִתִּיר; אִם לִקְבֹּעַ – כְּבָר קָבַע; אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר וּבָאתָ שָׁמָּה וַהֲבֵאתֶם שָׁמָּה? לְקָבְעָם חוֹבָה שֶׁלֹּא יָבוֹאוּ אֶלָּא בְּרֶגֶל רִאשׁוֹן שֶׁפָּגַע בּוֹ.
היָכוֹל אִם עָבַר רֶגֶל אֶחָד וְלֹא הֵבִיא יְהֵא עוֹבֵר עָלָיו מִשּׁוּם בַּל תְּאַחֵר? תַּלְמוּד לוֹמַר: ״אֵלֶּה תַּעֲשׂוּ לַה׳ בְּמוֹעֲדֵיכֶם״, הָא אֵין עוֹבֵר עָלָיו מִשּׁוּם בַּל תְּאַחֵר עַד שֶׁיַּעַבְרוּ עָלָיו רִגְלֵי שָׁנָה כֻּלָּהּ!
ועוֹלוֹתֵיכֶם – עוֹלַת יָחִיד וְעוֹלַת צִבּוּר.
זוְזִבְחֵיכֶם – זִבְחֵי שַׁלְמֵי יָחִיד וְזִבְחֵי שַׁלְמֵי צִבּוּר.
חמַעְשְׂרוֹתֵיכֶם – רַבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: בִּשְׁנֵי מַעַשְׂרוֹת הַכָּתוּב מְדַבֵּר; אֶחָד מַעְשַׂר דָּגָן וְאֶחָד מַעְשַׂר בְּהֵמָה.
טוּתְרוּמַת יֶדְכֶם – אֵלּוּ הַבִּכּוּרִים, כְּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כו ד): ״וְלָקַח הַכֹּהֵן הַטֶּנֶא מִיָּדֶךָ״.
יוּבְכוֹרֹת – זֶה הַבְּכוֹר.
יאבְּקַרְכֶם וְצֹאנְכֶם – אֵלּוּ חַטָּאוֹת וַאֲשָׁמוֹת.