א(דברים יב כג) רַק חֲזַק לְבִלְתִּי אֲכוֹל הַדָּם, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: מַגִּיד שֶׁיִּשְׂרָאֵל שְׁטוּפִים בַּדָּם קוֹדֶם מַתַּן תּוֹרָה.
ביָכוֹל אַף מִשֶּׁקִּבְּלוּ אוֹתָהּ בְּשִׂמְחָה מֵהַר סִינַי? תַּלְמוּד לוֹמַר: רַק. אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן עַזַּי: וַהֲלֹא שְׁלֹשׁ מֵאוֹת מִצְווֹת עֲשֵׂה בַּתּוֹרָה כַּיּוֹצֵא בָזֶה, לוֹמַר: מָה הַדָּם, שֶׁאֵין בְּכָל הַמִּצְווֹת קַל מִמֶּנּוּ, הִזְהִירְךָ הַכָּתוּב עָלָיו; שְׁאָר כָּל הַמִּצְווֹת – עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.
גרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: כָּל מִצְוָה שֶׁקִּבְּלוּ אוֹתָהּ יִשְׂרָאֵל בְּשִׂמְחָה מֵהַר סִינַי – עוֹשִׂים אוֹתָהּ בְּשִׂמְחָה, וְכָל מִצְוָה שֶׁלֹּא קִבְּלוּ אוֹתָהּ מֵהַר סִינַי בְּשִׂמְחָה – אֵין עוֹשִׂים אוֹתָהּ בְּשִׂמְחָה. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: כָּל מִצְוָה שֶׁמָּסְרוּ יִשְׂרָאֵל נַפְשָׁם עָלֶיהָ בִּשְׁעַת הַשְּׁמָד – נוֹהֲגִים אוֹתָהּ בְּפַרְהֶסְיָא, וְכָל מִצְוָה שֶׁלֹּא מָסְרוּ יִשְׂרָאֵל נַפְשָׁם עָלֶיהָ בִּשְׁעַת הַשְּׁמָד – עֲדַיִן הִיא רוֹפֶפֶת בְּיָדָם.
דכִּי הַדָּם הוּא הַנָּפֶשׁ – לְהַגִּיד מֶה גָּרַם.
הוְלֹא תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם הַבָּשָׂר – זֶה אֵבֶר מִן הַחַי, וַהֲלֹא דִין הוּא: מָה בָּשָׂר בְּחָלָב, שֶׁמֻּתָּר לִבְנֵי נֹחַ – אָסוּר לְיִשְׂרָאֵל, אֵבֶר מִן הַחַי, שֶׁאָסוּר לִבְנֵי נֹחַ – אֵינוֹ דִין שֶׁאָסוּר לְיִשְׂרָאֵל? יְפַת תֹּאַר וְכָל הַדּוֹמִים לָהּ תּוֹכִיחַ, שֶׁאֲסוּרָה לִבְנֵי נֹחַ וּמֻתֶּרֶת לְיִשְׂרָאֵל, אַף אַתָּה אַל תִּתְמַהּ עַל אֵבֶר מִן הַחַי, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁאָסוּר לִבְנֵי נֹחַ שֶׁיְּהֵא מֻתָּר לְיִשְׂרָאֵל, תַּלְמוּד לוֹמַר: וְלֹא תֹאכַל הַנֶּפֶשׁ עִם הַבָּשָׂר – זֶה אֵבֶר מִן הַחַי.
ורַבִּי חֲנַנְיָה בֶן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: זֶה הַדָּם מִן הַחַי.
זלֹא תֹּאכְלֶנּוּ – לְרַבּוֹת בָּשָׂר בְּחָלָב. וַהֲלֹא דִין הוּא: מָה נְבֵלָה, שֶׁאֵין חַיָּבִים עַל בִּשּׁוּלָהּ, חַיָּבִים עַל אֲכִילָתָהּ, בָּשָׂר בְּחָלָב, שֶׁחַיָּבִים עַל בִּשּׁוּלוֹ, אֵינוֹ דִין שֶׁחַיָּבִים עַל אֲכִילָתוֹ? כִּלְאֵי זְרָעִים יוֹכִיחוּ, שֶׁחַיָּבִים עַל זְרִיעָתָם וְאֵין חַיָּבִים עַל אֲכִילָתָם, אַף אַתָּה אַל תִּתְמַהּ עַל בָּשָׂר בְּחָלָב, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁחַיָּבִים עַל בִּשּׁוּלוֹ, שֶׁלֹּא יִהְיוּ חַיָּבִים עַל אֲכִילָתוֹ. תַּלְמוּד לוֹמַר: לֹא תֹּאכְלֶנּוּ, לְרַבּוֹת בָּשָׂר בְּחָלָב.
חרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: וּמָה פֶּסַח, שֶׁאֵין חַיָּבִים עַל בִּשּׁוּלוֹ, חַיָּבִים עַל אֲכִילָתוֹ – בָּשָׂר בְּחָלָב, שֶׁחַיָּבִים עַל בִּשּׁוּלוֹ, אֵינוֹ דִין שֶׁחַיָּבִים עַל אֲכִילָתוֹ? פִּטּוּם הַקְּטֹרֶת יוֹכִיחַ, שֶׁחַיָּבִים עַל פִּטּוּמָהּ וְאֵין חַיָּבִים עַל רֵיחָהּ, וְאַף אַתָּה אַל תִּתְמַהּ עַל בָּשָׂר בְּחָלָב, שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁחַיָּבִים עַל בִּשּׁוּלוֹ, שֶׁלֹּא יְהוּ חַיָּבִים עַל אֲכִילָתוֹ. תַּלְמוּד לוֹמַר: ״לֹא תֹּאכְלֶנּוּ״ – לְרַבּוֹת בָּשָׂר בְּחָלָב.
טרַבָּן גַּמְלִיאֵל בְּרַבִּי אוֹמֵר: הֲרֵי הוּא אוֹמֵר רַק חֲזַק לְבִלְתִּי אֲכֹל הַדָּם, מָה דָּם, שֶׁאֵין בְּכָל הַמִּצְווֹת קַל מִמֶּנּוּ, הִזְהִירְךָ הַכָּתוּב עָלָיו – שְׁאָר כָּל הַמִּצְווֹת עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה.