פיסקא עג

אבְּקָרְךָ וְצֹאנֶךָ – זוֹ חַטָּאת וְאָשָׁם. וְכִי מָה בָּא הַכָּתוּב לְלַמְּדֵנוּ? אִם לְאוֹכֵל חַטָּאת וְאָשָׁם חוּץ לַחוֹמָה – קַל וָחוֹמֶר מִמַּעֲשֵׂר; אִם לִפְנֵי זְרִיקַת דָּמִים – קַל וָחוֹמֶר מִתּוֹדָה וּשְׁלָמִים; אִם לְאַחַר זְרִיקַת דָּמִים – קַל וָחוֹמֶר מִן הַבְּכוֹר: וּמָה הַבְּכוֹר שֶׁהוּא קָדָשִׁים קַלִּים, הָאוֹכֵל מִמֶּנּוּ לְאַחַר זְרִיקַת דָּמִים עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, חַטָּאת וְאָשָׁם שֶׁהֵם קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, הָאוֹכֵל מֵהֶם אַחַר זְרִיקַת דָּמִים – אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה? הָא לֹא בָּא הַכָּתוּב לְלַמֶּדְךָ, אֶלָּא לְאוֹכֵל חַטָּאת וְאָשָׁם חוּץ לַקְּלָעִים שֶׁעוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה.