א(דברים יב יג) הִשָּׁמֶר, בְּלֹא תַעֲשֶׂה. פֶּן, בְּלֹא תַעֲשֶׂה.
בפֶּן תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ, וְלֹא עוֹלוֹת גּוֹיִם, דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: וְלֹא עוֹלוֹת גּוֹיִם שֶׁהֻקְדְּשׁוּ בְּחוּצָה לָאָרֶץ.
גבְּכָל מָקוֹם אֲשֶׁר תִּרְאֶה, אֲבָל מַעֲלֶה אַתָּה בְּכָל מָקוֹם שֶׁיֹּאמַר לְךָ נָבִיא, כְּדֶרֶךְ שֶׁהֶעֱלָה אֵלִיָּהוּ בְּהַר הַכַּרְמֶל.
ד(דברים יב יד) כִּי אִם בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה׳ בְּאַחַד שְׁבָטֶיךָ, כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: בְּאַחַד שְׁבָטֶיךָ, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (דברים יב ה): ״מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם״! זוֹ הִיא שֶׁרַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: כֶּסֶף – מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם; בֵּית הַבְּחִירָה – מִשֵּׁבֶט אֶחָד.
השָׁם תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ, אֵין לִי אֶלָּא עוֹלָה. שְׁאָר קָרְבָּנוֹת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: וְשָׁם תַּעֲשֶׂה כֹּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָּ.
ווַעֲדַיִן אֲנִי אוֹמֵר: עוֹלָה שֶׁהִיא בַּעֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה, שְׁאָר קָדָשִׁים לֹא יְהוּ אֶלָּא בַּעֲשֵׂה! תַּלְמוּד לוֹמַר: שָׁם תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ; עוֹלָה בִּכְלָל הָיְתָה, וְלָמָּה יָצָאת? לְהַקִּישׁ אֵלֶיהָ: מָה עוֹלָה מְיֻחֶדֶת, שֶׁהִיא בַּעֲשֵׂה וְלֹא תַעֲשֶׂה – כָּךְ כָּל שֶׁהוּא בַּעֲשֵׂה הֲרֵי הוּא בְּלֹא תַעֲשֶׂה!