א(דברים יא כו) רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה, לָמָּה נֶאֱמַר? לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ל יט) ״הַחַיִּים וְהַמָּוֶת נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה״, שֶׁמָּא יֹאמְרוּ יִשְׂרָאֵל: הוֹאִיל וְנָתַן הַמָּקוֹם לְפָנֵינוּ שְׁנֵי דְרָכִים, דֶּרֶךְ חַיִּים וְדֶרֶךְ מָוֶת, נֵלֵךְ בְּאֵיזוֹ מֵהֶם שֶׁנִּרְצֶה? תַּלְמוּד לוֹמַר ״וּבָחַרְתָּ בַחַיִּים״!
מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב עַל פָּרָשַׁת דְּרָכִים וְהָיוּ לְפָנָיו שְׁנֵי שְׁבִילִים, אֶחָד שֶׁתְּחִלָּתוֹ מִישׁוֹר וְסוֹפוֹ קוֹצִים, וְאֶחָד שֶׁתְּחִלָּתוֹ קוֹצִים וְסוֹפוֹ מִישׁוֹר, וְהָיָה מוֹדִיעַ אֶת הָעוֹבְרִים וְאֶת הַשָּׁבִים וְאוֹמֵר לָהֶם: אַתֶּם רוֹאִים אֶת שְׁבִיל זֶה שֶׁתְּחִלָּתוֹ מִישׁוֹר? כִּשְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ פְּסִיעוֹת אַתֶּם מְהַלְּכִים בַּמִּישׁוֹר וְסוֹפוֹ לָצֵאת לַקּוֹצִים! וְאַתֶּם רוֹאִים אֶת שְׁבִיל זֶה שֶׁתְּחִלָּתוֹ קוֹצִים? כִּשְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ פְּסִיעוֹת אַתֶּם מְהַלְּכִים בַּקּוֹצִים וְסוֹפוֹ לָצֵאת לַמִּישׁוֹר!
כָּךְ אָמַר לָהֶם מֹשֶׁה לְיִשְׂרָאֵל: אַתֶּם רוֹאִים אֶת הָרְשָׁעִים שֶׁמַּצְלִיחִים בָּעוֹלָם הַזֶּה? כִּשְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה יָמִים הֵם מַצְלִיחִים, וְסוֹפָם לִתְהוֹת בָּאַחֲרוֹנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (משלי כד כ): ״כִּי לֹא תִהְיֶה אַחֲרִית לָרָע״ וְגוֹ׳, וְאוֹמֵר (קהלת ד א): ״וְהִנֵּה דִּמְעַת הָעֲשׁוּקִים״ וְגוֹ׳, וְאוֹמֵר (קהלת ד ה): ״הַכְּסִיל חוֹבֵק אֶת יָדָיו״ וְגוֹ׳, וְאוֹמֵר (משלי ד יט): ״דֶּרֶךְ רְשָׁעִים כָּאֲפֵלָה״. אַתֶּם רוֹאִים צַדִּיקִים שֶׁמִּצְטַעֲרִים בָּעוֹלָם הַזֶּה? כִּשְׁנַיִם וּשְׁלֹשָׁה יָמִים הֵם מִצְטַעֲרִים וְסוֹפָם לִשְׂמֹחַ בָּאַחֲרוֹנָה, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (דברים ח טז): ״לְהֵיטִבְךָ בְּאַחֲרִיתֶךָ״, וְאוֹמֵר (קהלת ז ח): ״טוֹב אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ״, וְאוֹמֵר (ירמיהו כט יא): ״כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת הַמַּחֲשָׁבוֹת אֲשֶׁר אָנֹכִי חֹשֵׁב״, וְאוֹמֵר (משלי ד יח): ״וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ״.
ברַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמֵר: מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁעָשָׂה סְעוּדָה וְהִזְמִין אֶת הָאוֹרְחִים, וְהָיָה אוֹהֲבוֹ מֵסֵב בֵּינֵיהֶם, וְהָיָה רוֹמְזוֹ לִטּוֹל מָנָה יָפָה, וְלֹא הָיָה בּוֹ דֵּעָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים לב ח): ״אַשְׂכִּילְךָ וְאוֹרְךָ בְּדֶרֶךְ זוּ תֵלֵךְ אִיעֲצָה עָלֶיךָ עֵינִי״. כֵּיוָן שֶׁרָאָה שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ דֵּעָה, אָחַז אֶת יָדוֹ וְהִנִּיחָהּ עַל מָנָה יָפָה. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים טז ה): ״ה׳ מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי״. יֵשׁ לְךָ אָדָם שֶׁנִּתַּן לוֹ חֶלְקוֹ וְאֵינוֹ שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ, אֲבָל יִשְׂרָאֵל מוֹדִים מְפֻיָּסִים שֶׁאֵין חֵלֶק יָפֶה כְּחֶלְקָם וְלֹא נַחֲלָה כְּנַחֲלָתָם וְלֹא גוֹרָל כְּגוֹרָלָם, וְהֵם מוֹדִים וּמְשַׁבְּחִים עַל כָּךְ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים טז ו-ז): ״חֲבָלִים נָפְלוּ לִי בַּנְּעִימִים וְגוֹ׳ אֲבָרֵךְ אֶת ה׳ אֲשֶׁר יְעָצָנִי״.