א(דברים יב טו) רַק בְּכָל אַוַּת נַפְשְׁךָ תִּזְבַּח וְאָכַלְתָּ, בַּמֶּה הַכָּתוּב מְדַבֵּר? אִם בִּבְשַׂר תַּאֲוָה – כְּבָר אָמוּר, וְאִם בַּאֲכִילַת קָדָשִׁים – כְּבָר אָמוּר. הָא אֵינוֹ מְדַבֵּר אֶלָּא בִּפְסוּלֵי הַמֻּקְדָּשִׁים שֶׁיִּפָּדוּ. יָכוֹל יִפָּדוּ עַל מוּם עוֹבֵר? תַּלְמוּד לוֹמַר: רַק.
בתִּזְבַּח וְאָכַלְתָּ וְלֹא גִזָּה.
גבָּשָׂר וְלֹא חָלָב.
דיָכוֹל יְהוּ אֲסוּרִים לְאַחַר זְבִיחָה? תַּלְמוּד לוֹמַר: כְּבִרְכַּת ה׳ אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לְךָ,
היָכוֹל אִם קָדַם מוּם קָבוּעַ לְהֶקְדֵּשָׁם וְנִפְדּוּ, יְהוּ אֲסוּרִים? תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים יב כו): רַק.
ומִנַּיִן שֶׁאֵין נִשְׁחָטִים אֶלָּא עַל מוּם קָבוּעַ? אָמַרְתָּ, קַל וָחֹמֶר הוּא: וּמָה בְּכוֹר, שֶׁאֵין נוֹהֵג בְּכָל הַוְּלָדוֹת, וְיוֹצֵא לְחֻלִּין שֶׁלֹּא בְפִדְיוֹן – אֵין נִשְׁחָט אֶלָּא עַל מוּם קָבוּעַ, קָדָשִׁים, שֶׁהֵם נוֹהֲגִים בְּכָל הַוְּלָדוֹת, וְאֵין יוֹצְאִים לְחֻלִּין אֶלָּא בְּפִדְיוֹן – אֵינוֹ דִין שֶׁלֹּא יְהוּ נִשְׁחָטִים אֶלָּא עַל מוּם קָבוּעַ? לֹא, אִם אָמַרְתָּ בִּבְכוֹר, שֶׁכֵּן קְדֻשָּׁתוֹ מֵרֶחֶם, וּקְדֻשָּׁה חָלָה עָלָיו עַל בַּעַל מוּם קָבוּעַ, תֹּאמַר בְּקָדָשִׁים, שֶׁאֵין קְדֻשָּׁתָם מֵרֶחֶם, וְאֵין קְדֻשָּׁה חָלָה עֲלֵיהֶם עַל בַּעַל מוּם קָבוּעַ? תַּלְמוּד לוֹמַר: אֲשֶׁר נָתַן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ, שְׁעָרֶיךָ שְׁעָרֶיךָ לִגְזֵרָה שָׁוָה: מַה (דברים טו כב) ״שְׁעָרֶיךָ״ הָאָמוּר לְהַלָּן, אֵין נִשְׁחָט אֶלָּא עַל מוּם קָבוּעַ, אַף שְׁעָרֶיךָ הָאָמוּר כָּאן אֵין נִשְׁחָט אֶלָּא עַל מוּם קָבוּעַ.
זטָמֵא יֹאכַל, אֵין לִי אֶלָּא טָמֵא, טָהוֹר מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים יב כב): ״יַחְדָּו יֹאכְלֶנּוּ״, מַגִּיד שֶׁשְּׁנֵיהֶם אוֹכְלִים מִתּוֹךְ קְעָרָה אַחַת.
חיָכוֹל אַף תְּרוּמָה נֶאֱכֶלֶת מִתּוֹךְ קְעָרָה אַחַת? תַּלְמוּד לוֹמַר: יַחְדָּו יֹאכְלֶנּוּ, זֶה נֶאֱכָל מִתּוֹךְ קְעָרָה אַחַת, וְאֵין תְּרוּמָה נֶאֱכֶלֶת מִתּוֹךְ קְעָרָה אַחַת.
טיָכוֹל יְהוּ חַיָּבִים בַּמַּתָּנוֹת? תַּלְמוּד לוֹמַר: כַּצְּבִי.
יאוֹצִיאוֹ מִכְּלַל מַתָּנוֹת וְלֹא אוֹצִיאוֹ מִכְּלַל חָזֶה וְשׁוֹק! תַּלְמוּד לוֹמַר: וְכָאַיָּל.
יאאוֹ מָה הַצְּבִי כֻּלּוֹ מֻתָּר, יָכוֹל אַף זֶה כֻּלּוֹ מֻתָּר? תַּלְמוּד לוֹמַר: רַק.
יברַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: יָכוֹל כְּשֵׁם שֶׁנָּתְנָה תּוֹרָה מְחִצָּה בֵּין קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים לְקָדָשִׁים קַלִּים בִּזְמַן שֶׁהֵם תְּמִימִים, כָּךְ נָתְנָה תּוֹרָה מְחִצָּה בֵּין קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים לְקָדָשִׁים קַלִּים בִּזְמַן שֶׁהֵם בַּעֲלֵי מוּמִים? תַּלְמוּד לוֹמַר: כַּצְּבִי וְכָאַיָּל, מַגִּיד הַכָּתוּב שֶׁכְּשֵׁם שֶׁלֹּא נָתְנָה תּוֹרָה מְחִצָּה בֵּין צְבִי וְאַיָּל, כָּךְ לֹא נָתְנָה תּוֹרָה מְחִצָּה בֵּין קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים לְקָדָשִׁים קַלִּים בִּזְמַן שֶׁהֵם בַּעֲלֵי מוּמִים.
יג(דברים יב טז) רַק הַדָּם לֹא תֹאכֵלוּ, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: יָכוֹל יִהְיוּ חַיָּבִים עַל דָּמָם שְׁנֵי לָאוִין, כְּדַם מֻקְדָּשִׁים? תַּלְמוּד לוֹמַר: רַק הַדָּם לֹא תֹאכֵלוּ, לָאו אֶחָד יֵשׁ בּוֹ וְאֵין בּוֹ שְׁנֵי לָאוִין.
ידעַל הָאָרֶץ תִּשְׁפְּכֶנּוּ, וְלֹא לְתוֹךְ יַמִּים וְלֹא לְתוֹךְ נְהָרוֹת וְלֹא לְתוֹךְ כֵּלִים. כַּמָּיִם וְלֹא לְתוֹךְ מַיִם עַצְמָם, כַּמָּיִם – מַה מַּיִם מֻתָּרִים בַּהֲנָיָה אַף דָּם מֻתָּר בַּהֲנָיָה, מַה מַּיִם מַכְשִׁירִים אֶת הַזְּרָעִים אַף דָּם מַכְשִׁיר אֶת הַזְּרָעִים, מַה מַּיִם פְּטוּרִים מִלְּכַסּוֹת אַף דָּם פָּטוּר מִלְּכַסּוֹת.