א(דברים יב ג) וְנִתַּצְתֶּם אֶת מִזְבְּחֹתָם – זוֹ אֶבֶן שֶׁחֲצָבָהּ מִתְּחִלָּה לַעֲבוֹדָה זָרָה,
בוְשִׁבַּרְתֶּם אֶת מַצֵּבֹתָם – זוֹ שֶׁהָיְתָה חֲצוּבָה וַעֲבָדָהּ.
גוַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ – זוֹ אֲשֵׁירָה שֶׁנַּעֲשֵׂית מִתְּחִלָּה לַעֲבוֹדָה זָרָה,
דוּפְסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תְּגַדֵּעוּן – זוֹ שֶׁהָיְתָה נְטוּעָה וַעֲבָדָהּ.
הדָּבָר אַחֵר: וְנִתַּצְתֶּם אֶת מִזְבְּחֹתָם, מִכָּן אָמְרוּ (ע״ז פ״ג מ״ז) שָׁלֹשׁ אֲשֵׁרוֹת הֵם: אִילָן שֶׁנְּטָעוֹ מִתְּחִלָּה לַעֲבוֹדָה זָרָה – הֲרֵי זֶה אָסוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: וַאֲשֵׁרֵיהֶם תִּשְׂרְפוּן בָּאֵשׁ. הֶחְלִיף – נוֹטֵל מַה שֶׁהֶחְלִיף, שֶׁנֶּאֱמַר וּפְסִילֵי אֱלֹהֵיהֶם תְּגַדֵּעוּן. לֹא הֶחְלִיף, אֶלָּא הֶעֱמִיד תַּחְתָּיו עֲבוֹדָה זָרָה וְסִלְּקוֹ – הֲרֵי זֶה מֻתָּר, שֶׁנֶּאֱמַר וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם מִן הַמָּקוֹם הַהוּא, לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַה׳ אֱלֹהֵיכֶם.
ושְׁלֹשָׁה בָּתִּים הֵם: בַּיִת שֶׁבְּנָאוֹ מִתְּחִלָּה לַעֲבוֹדָה זָרָה – הֲרֵי זֶה אָסוּר, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אַבֵּד תְּאַבְּדוּן אֶת כָּל הַמְּקוֹמוֹת״, חִדֵּשׁ – נוֹטֵל מַה שֶּׁחִדֵּשׁ, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם״, לֹא חִדֵּשׁ אֶלָּא הִכְנִיס לְתוֹכוֹ עֲבוֹדָה זָרָה וְהוֹצִיאָהּ – הֲרֵי זֶה מֻתָּר, שֶׁנֶּאֱמַר: וְנִתַּצְתֶּם אֶת מִזְבְּחֹתָם וְשִׁבַּרְתֶּ[ם] אֶת מַצֵּבֹתָם. נִתַּצְתָּה אֶת הַמִּזְבֵּחַ – הַנַּח לוֹ, שִׁבַּרְתָּה אֶת הַמַּצֵּבָה – הַנַּח לָהּ. יָכוֹל אַף מְצֻוֶּה לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם בְּחוּצָה לָאָרֶץ? תַּלְמוּד לוֹמַר: וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם מִן הַמָּקוֹם הַהוּא, בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אַתָּה מְצֻוֶּה לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם, וְאֵין אַתָּה מְצֻוֶּה לִרְדֹּף אַחֲרֵיהֶם בְּחוּצָה לָאָרֶץ.
זרַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: מִנַּיִן לַקּוֹצֵץ אֶת הָאֲשֵׁרָה שֶׁחַיָּב לְשָׁרְשָׁהּ? תַּלְמוּד לוֹמַר: וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָה: מָה אֲנִי צָרִיךְ? וַהֲלֹא כְּבָר נֶאֱמַר: ״אַבֵּד תְּאַבְּדוּן״, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם? לְשַׁנּוֹת אֶת שְׁמָם. אוֹ יָכוֹל לְשֶׁבַח? תַּלְמוּד לוֹמַר (דברים ז כו): ״שַׁקֵּץ תְּשַׁקְּצֶנּוּ וְתַעֵב תְּתַעֲבֶנּוּ״.
חמִנַּיִן לְנוֹתֵץ אֶבֶן אַחַת מִן הַהֵיכָל וּמִן הַמִּזְבֵּחַ וּמִן הָעֲזָרוֹת, שֶׁעוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה? תַּלְמוּד לוֹמַר: וְנִתַּצְתֶּם אֶת מִזְבְּחֹתָם וְשִׁבַּרְתֶּם אֶת מַצֵּבֹתָם לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַה׳ אֱלֹהֵיכֶם. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: מִנַּיִן לְמוֹחֵק אוֹת אַחַת מִן הַשֵּׁם שֶׁעוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה? שֶׁנֶּאֱמַר: וְאִבַּדְתֶּם אֶת שְׁמָם לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן לַה׳ אֱלֹהֵיכֶם. רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר: וְכִי תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ שֶׁיִּשְׂרָאֵל נוֹתְצִים לְמִזְבְּחוֹתֵיהֶם חַס וְשָׁלוֹם? אֶלָּא שֶׁלֹּא תַעֲשׂוּ כְּמַעֲשֵׂיהֶם וְיִגְרְמוּ מַעֲשֵׂיכֶם הָרָעִים לְמִקְדַּשׁ אֲבוֹתֵיכֶם שֶׁיֶּחֱרַב.