א(דברים יג יד) יָצְאוּ אֲנָשִׁים – וְלֹא נָשִׁים, אֲנָשִׁים – וְלֹא קְטַנִּים, אֲנָשִׁים – אֵין פָּחוֹת מִשְּׁנַיִם.
בבְּנֵי בְלִיַּעַל – בְּלִי עוֹל, בְּנֵי אָדָם שֶׁפָּרְקוּ עֻלּוֹ שֶׁל מָקוֹם.
גמִקִּרְבֶּךָ – וְלֹא מִן הַסְּפָר.
דוַיַּדִּיחוּ אֶת יֹשְׁבֵי עִירָם – וְלֹא יוֹשְׁבֵי עִיר אַחֶרֶת.
הלֵאמֹר – בְּהַתְרָאָה. נֵלְכָה וְנַעַבְדָה אֱלֹהִים אֲחֵרִים אֲשֶׁר לֹא יְדַעְתֶּם.
ו(דברים יג טו) וְדָרַשְׁתָּ וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ הֵיטֵב, מִכְּלָל שֶׁנֶּאֱמַר (דברים יז ד) ״וְהֻגַּד לְךָ וְשָׁמַעְתָּ וְדָרַשְׁתָּ הֵיטֵב״, הֵיטֵב הֵיטֵב לִגְזֵרָה שָׁוָה, מְלַמֵּד שֶׁבּוֹדְקִים אוֹתוֹ בְּשֶׁבַע חֲקִירוֹת.
זבְּדִיקוֹת מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר: וְהִנֵּה אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר.
חאִם סוֹפֵנוּ לְרַבּוֹת בְּדִיקוֹת, מַה תַּלְמוּד לוֹמַר חֲקִירוֹת? חֲקִירוֹת, אָמַר אֶחָד ׳אֵינִי יוֹדֵעַ׳ – עֵדוּתָם בְּטֵלָה. בְּדִיקוֹת, אָמַר אֶחָד ׳אֵינִי יוֹדֵעַ׳, וַאֲפִלּוּ שְׁנַיִם אוֹמְרִים ׳אֵין אָנוּ יוֹדְעִים׳ – עֵדוּתָם קַיֶּמֶת.
טאֶחָד חֲקִירוֹת וְאֶחָד בְּדִיקוֹת, בִּזְמַן שֶׁמַּכְחִישִׁים זֶה אֶת זֶה – עֵדוּתָם בְּטֵלָה.
ינֶעֶשְׂתָה הַתּוֹעֵבָה הַזֹּאת – לְרַבּוֹת גֵּרִים וַעֲבָדִים מְשֻׁחְרָרִים.