א(דברים יב ה) כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה׳ אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם – דְּרֹשׁ עַל פִּי נָבִיא! יָכוֹל תַּמְתִּין עַד שֶׁיֹּאמַר לְךָ נָבִיא? תַּלְמוּד לוֹמַר: לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָּׁמָּה – דְּרֹשׁ וּמְצָא, וְאַחַר כָּךְ יֹאמַר לְךָ נָבִיא. וְכֵן אַתָּה מוֹצֵא בְּדָוִד, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קלב א-ה): ״זְכוֹר ה׳ לְדָוִד אֵת כָּל עֻנּוֹתוֹ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע לַה׳ נָדַר לַאֲבִיר יַעֲקֹב, אִם אָבֹא בְּאֹהֶל בֵּיתִי, אִם אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינָי, עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַה׳ מִשְׁכָּנוֹת לַאֲבִיר יַעֲקֹב״. מִנַּיִן שֶׁלֹּא עָשָׂה אֶלָּא עַל פִּי נָבִיא? שֶׁנֶּאֱמַר (שמואל ב כד יח): ״וַיָּבֹא גָד אֶל דָּוִד בַּיּוֹם הַהוּא וַיֹּאמֶר לוֹ עֲלֵה הָקֵם לַה׳ מִזְבֵּחַ בְּגֹרֶן אֲרַוְנָה הַיְבוּסִי״, וְאוֹמֵר (דברי הימים ב ג א): ״וַיָּחֶל שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת בֵּית ה׳ בִּירוּשָׁלִַם בְּהַר הַמּוֹרִיָּה אֲשֶׁר נִרְאָה לְדָוִיד אָבִיהוּ״.
בכָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר (דברים יב יד): ״בְּאַחַד שְׁבָטֶיךָ״, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם, כֵּיצַד נִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְתוּבִים הַלָּלוּ? יוֹדְעִים הָיוּ שֶׁבֵּית הַבְּחִירָה עָתִיד לִבָּנוֹת בְּחֵלֶק יְהוּדָה וּבִנְיָמִן, לְפִיכָךְ הִפְרִישׁוּ דָּשְׁנָהּ שֶׁל יְרִיחוֹ. מִי אֲכָלוֹ כָּל אוֹתָן הַשָּׁנִים? – בְּנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה אֲכָלוּהוּ, שֶׁנֶּאֱמַר (שופטים א טז): ״וּבְנֵי קֵינִי חֹתֵן מֹשֶׁה עָלוּ מֵעִיר הַתְּמָרִים״, אֲבָל מִשֶּׁנִּבְנָה הַבַּיִת נָסְעוּ וְהָלְכוּ לָהֶם. דִּבְרֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אֵצֶל יַעְבֵּץ הָלְכוּ לִלְמֹד תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר (דברי הימים א ב נה): ״וּמִשְׁפְּחוֹת סוֹפְרִים יוֹשְׁבֵי יַעְבֵּץ תִּרְעָתִים שִׁמְעָתִים סוּכָתִים הֵמָּה הַקִּינִים״.
גדָּבָר אַחֵר, כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר: ״בְּאַחַד שְׁבָטֶיךָ״ וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר: מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם – הַכֶּסֶף מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם, בֵּית הַבְּחִירָה מִשֵּׁבֶט אֶחָד. דָּבָר אַחֵר, ״בְּאַחַד שְׁבָטֶיךָ״ – זוֹ שִׁילֹה, מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם – זוֹ יְרוּשָׁלִַם. הֲרֵי הוּא אוֹמֵר (שמואל ב כד כד): ״וַיִּקֶן דָּוִד אֶת הַגֹּרֶן וְאֶת הַבָּקָר בְּכֶסֶף שְׁקָלִים חֲמִשִּׁים״, וְכָתוּב אֶחָד אוֹמֵר (דברי הימים א כא כה): ״וַיִּתֵּן דָּוִד לְאָרְנָן בַּמָּקוֹם שִׁקְלֵי זָהָב מִשְׁקָל שֵׁשׁ מֵאוֹת״, כֵּיצַד נִתְקַיְּמוּ שְׁנֵי כְתוּבִים הַלָּלוּ? הֵם שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים, נָטַל חֲמִשִּׁים שְׁקָלִים מִכָּל שֵׁבֶט וָשֵׁבֶט, נִמְצְאוּ שֵׁשׁ מֵאוֹת שְׁקָלִים לְכָל הַשְּׁבָטִים.
דלָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם, נֶאֱמַר כָּאן ״שְׁמוֹ״ וְנֶאֱמַר לְהַלָּן (במדבר ו כז) ״שְׁמִי״ – מָה שְׁמוֹ הָאָמוּר כָּאן – בֵּית הַבְּחִירָה, אַף שְׁמִי הָאָמוּר לְהַלָּן – בֵּית הַבְּחִירָה. מָה שְׁמִי הָאָמוּר לְהַלָּן בִּרְכַּת כֹּהֲנִים, אַף שְׁמוֹ הָאָמוּר כָּאן בִּרְכַּת כֹּהֲנִים. אֵין לִי אֶלָּא בַּמִּקְדָּשׁ, בַּגְּבוּלִים מִנַּיִן? תַּלְמוּד לוֹמַר (שמות כ כא): ״בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי״. אִם כֵּן לָמָּה נֶאֱמַר לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם? בַּמִּקְדָּשׁ אוֹמְרִים אֶת הַשֵּׁם כִּכְתָבוֹ, וּבַמְּדִינָה – בְּכִנּוּיוֹ.