דאַל תֹּאמַר בִּלְבָבְךָ בַּהֲדֹף. כְּשֶׁתִּרְאֶה שֶׁתְּנַצְּחֵם שֶׁלֹּא כְּמִנְהַג הָעוֹלָם וְתַכִּיר שֶׁהוּא פֹּעַל אֱלֹהִי.
אַל תִּטְעֶה לוֹמַר בְּצִדְקָתִי הֱבִיאַנִי לָרֶשֶׁת. וּכְדֵי שֶׁאִירַשׁ הָאָרֶץ מְהֵרָה בִּזְכוּתִי הָדַף אוֹתָם מְהֵרָה.
וּבְרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה ה׳ מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ. וְהִנֵּה הַסִּבָּה שֶׁהוּא נִלְחָם בָּהֶם הִיא בְּרִשְׁעָתָם, לֹא כְּדֵי שֶׁתִּירַשׁ אַתָּה מְהֵרָה.
הלֹא בְצִדְקָתְךָ אַתָּה בָא לָרֶשֶׁת. כִּי אָמְנָם מַה שֶּׁאַתָּה יוֹרֵשׁ הָאָרֶץ אֵינוֹ בִזְכוּתְךָ, בְּאֹפֶן שֶׁאֵין רָאוּי שֶׁיִּלָּחֵם ה׳ לָכֶם לְמַעַן תִּירְשׁוּ מְהֵרָה.
כִּי בְרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה ה׳ אֱלֹהֶיךָ מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ. שֶׁרָצָה שֶׁתִּהְיֶה נִקְמָתוֹ בָּם עַל יָדְךָ, שֶׁתַּחֲרִימֵם בַּעֲוֹנָם, כְּאָמְרוֹ ״וַיֹּאמֶר הַשְׁמֵד״ (דברים לג:כז), עַל הֶפֶךְ ״וּבְיַד אָדָם אַל אֶפֹּלָה״ (שמואל ב כד:יד).
וּלְמַעַן הָקִים. וּכְדֵי שֶׁבְּקִיּוּם מִצְוָתוֹ תִּזְכֶּה לָרֶשֶׁת אוֹתָהּ, עַל דֶּרֶךְ ״כְּכֹל אֲשֶׁר בִּלְבָבִי עָשִׂיתָ לְבֵית אַחְאָב, בְּנֵי רְבִעִים יֵשְׁבוּ לְךָ עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל״ (מלכים ב י:ל). וְכָל זֶה עָשָׂה לְמַעַן הָקִים מַה שֶּׁנִּשְׁבַּע לָאֲבוֹת.
וכִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף אָתָּה. שֶׁאִי אֶפְשָר שֶׁיִּהְיֶה צֶדֶק וְיֹשֶׁר לֵבָב עִם קְשִׁי הָעֹרֶף, כִּי אָמְנָם קְשֵׁה הָעֹרֶף הוּא הַהוֹלֵךְ אַחֲרֵי שְׁרִירוּת לִבּוֹ וּמַחֲשַׁבְתּוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁיּוֹדִיעֵהוּ אֵיזֶה מוֹרֶה צֶדֶק בִּרְאָיָה בְּרוּרָה שֶׁמַּחֲשַׁבְתּוֹ הִיא בִּלְתִּי טוֹבָה וּמְבִיאָה אֶל הַהֶפְסֵד, וְזֶה כִּי לֹא יִפְנֶה אֶל הַמּוֹרֶה כְּאִלּוּ עׇרְפּוֹ קָשֶׁה כְּגִיד בַּרְזֶל בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא יוּכַל לִפְנוֹת אָנָה וְאָנָה, אֲבָל יֵלֵךְ אַחֲרֵי שְׁרִירוּת לִבּוֹ כְּמֵאָז.
זזָכוֹר אַל תִּשְׁכַּח. וְיָעִיד עַל הֱיוֹתְךָ עַם קְשֵׁה עֹרֶף, כִּי הִנֵּה חֲזַרְתֶּם לְהַקְצִיף פַּעַם אַחַר פַּעַם כְּכֶלֶב שָׁב עַל קֵיאוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁבְּכָל פַּעַם רְאִיתֶם אֶת מוּסַר ה׳ אֱלֹהֵיכֶם וְאֶת גָּדְלוֹ.
חוּבְחֹרֵב הִקְצַפְתֶּם. וְיָעִיד עַל רֹעַ מִדַּת קְשִׁי הָעֹרֶף, כִּי אָמְנָם כְּשֶׁהִקְצַפְתֶּם אֶת ה׳ בְּחֹרֵב, לֹא הָיָה אוֹמֵר לְהַשְׁמִידְכֶם אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁאַתֶּם עַם קְשֵׁה עֹרֶף, כַּאֲמָרוֹ יִתְבָּרַךְ ״רָאִיתִי אֶת הָעָם הַזֶּה וְהִנֵּה עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא, הֶרֶף מִמֶּנִּי וְאַשְׁמִידֵם״ (דברים ט:יג-יד). וְזֶה כִּי אָמְנָם קְשִׁי הָעֹרֶף מֵסִיר אֶת תִּקְוַת הַתְּשׁוּבָה.
טווְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ. וּבְכֵן חֲטָאתֶם בְּעוֹד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִבּוֹ.
כבוּבְתַבְעֵרָה וּבְמַסָּה. וְאַף עַל פִּי שֶׁרְאִיתֶם שֶׁבְּהַקְצִיפְכֶם אֶת הָאֵל יִתְבָּרַךְ נִשְׁבְּרוּ הַלּוּחוֹת וְהֻצְרַכְתִּי לְהִתְפַּלֵּל בַּעַדְכֶם בְּצוֹם אַרְבָּעִים יוֹם, חֲזַרְתֶּם לְהַקְצִיף בְּתַבְעֵרָה וּבְמַסָּה כְּשֶׁבִּכִּיתֶם בְּאָזְנָיו לְנַסּוֹת.
וּבְקִבְרוֹת הַתַּאֲוָה. בִּשְׁאֵלַת הַבָּשָׂר.